תוחלת חיים של רועה גרמני – כמה זמן חיים כלבי רועה גרמני?

כאשר מאמצים גור של רועה גרמני או כלב צעיר אז לא חושבים על מהי תוחלת החיים שלו, אבל המידע הזה יעזור לכם להכיר טוב יותר את כלבכם וגם לדעת איך לטפל בו בכל שלב של חייו כדי להאריך אותם.

תוחלת החיים הממוצעת של הרועה הגרמני היא 11 שנים, אך יש גם כאלה שחיו חיים הארוכים יותר, ויש כאלה שהגיעו עד גיל 18, ואולי אפילו יותר.

ישנן דרכים רבות שבהן בעלי כלבי רועה גרמני יכולים להוסיף שנים לחייו של הכלב שלהם באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול וטרינרי.

תוחלת חיים של רועה גרמני

התשובה הקצרה לשאלה "כמה זמן חיים כלבי רועה גרמני?" היא בין 10 ל-13 שנים.

חלקם עשויים לחיות חיים קצרים יותר אם הם סובלים מבעיות בריאות חריגות, בעוד שחלקם עשויים לחיות מעבר ל-13 שנים אם הם במצב בריאותי תקין. כמעט 50% מגזע כלבים זה מת בין גיל 10 ל-13 שנים. אם היינו מחשבים את גיל המוות הממוצע לכלב רועה גרמני זה יהיה בסביבות 11 שנים  (לפי סקר שנערך באנגליה בשנים האחרונות הגיל הממוצע שאליו מגיע רועה גרמני הוא 10.95 שנה[1]).

חלק מהגורמים המשפיעים על תוחלת החיים של הכלב אינם בשליטתכם, כגון גנטיקה או פציעה. עם זאת, ישנם צעדים רבים שבעלים יכול לנקוט כדי לשפר הן את האיכות והן את אורך חייו של הרועה הגרמני שלך.

אז, בדרך כלל תהנו מלפחות עשור של אהבה וזיכרונות מרועה גרמני מטופל היטב. המשך לקרוא למידע נוסף על טיפול בגזע זה באופן שלא רק יאריך את חייו אלא גם ישפר אותם!

בעיות בריאות של רועה גרמני שעלולות לקצר את חייו

רועה גרמני הוא גזע פופולרי בזכות החוכמה, האומץ והנאמנות שלו. גם ככלב עבודה הוא פופולרי ומוכשר ואף משמש ככלב משטרה במספר מדינות.

אבל כמו לכל גזע, גם לרועה הגרמני יש סיכון לסבול מבעיות בריאותיות אופייניות לגזע.

בעיות בריאות אלו כוללות:

• מיאלופתיה ניוונית

• דיספלזיה במרפק

• דיספלזיה של מפרק הירך

• נפיחות (BLOAT).

אימוץ או קניית רועה גרמני ממגדל אחראי

כדי לשפר את תוחלת החיים של הרועה הגרמני, מגדלים טובים מסננים את הכלבים ובודקים שהם לא סובלים מבעיות בריאות תורשתיות לפני שהם כוללים אותם בתוכנית הגידול שלהם.

בדיקות בריאות הכרחיות כוללות:

• דיספלזיה של מפרק הירך

• דיספלזיה במרפק

• הערכה לבבית

• דלקת בלוטת התריס אוטואימונית

• בדיקת עיניים

• מיאלופתיה ניוונית.

• בעיות שלד הגורמות לגב משופע ובולט שאומנם לא מפחיתה באופן ישיר את תוחלת החיים, עלולה לגרום לכאבים עד כדי כך שהיא עלולה להפוך לסיבה להמתת כלב שנפגע וסובל.

כדי להפחית את הסיכון של הכלב שלך לבעיות בריאותיות, וודאו שאתם רוכשים את חיית המחמד שלכם ממגדל אחראי.

לעולם אל תתמכו בכך שתקחו גור ממגדל לא מוסמך ולא אחראי! ההבדל הוא שמגדלים אתיים ואחראים של הגזע מתייחסים היטב לכלבים שלהם, דואגים אפילו לאילוף ראשוני וסוציאליזציה, ועובדים קשה כדי למזער את הסיכון למחלות גנטיות במאגר כלבי הרבייה שלהם.

כיצד להאריך את תוחלת החיים של כלבי רועה גרמני

כמו שאמרנו, למרות שתוחלת החיים הממוצעת של הרועה הגרמני היא בסביבות 11 שנים, עדיין כלבכם יכול לחיות יותר ויש כאלה שאפילו הגיעו לגיל המופלג של 18 שנה. אז אולי כלבכם לא יגיע לגיל זה (ואולי כן), אבל יש הרבה דברים שאתם כבעלים אוהב יכול לעשות כדי לעזור ולהאריך את חייו ולשפר את איכותם.

האם הרועה הגרמני שלכם ישן לדעתכם יותר מדי? אל תדלגו על המאמר הזה!

שמירה על שגרת פעילות גופנית

רועים גרמניים צריכים הרבה פעילות גופנית. כבעלים, חשוב לכלול לפחות שעה אחת של פעילות גופנית עבור הכלב שלך בכל יום.

הפעילות יכולה לכלול הליכה, ריצה, או משחק עם צעצועים. רועים גרמנים יכולים להיות כלבים מצוינים לליווי רצים או לשימוש ככלבי עבודה. הם זקוקים לפעילות קבועה זו כדי להישאר בריאים פיסית וגם נפשית.

שמרו על משקל תקין לרועה הגרמני שלכם

עודף משקל מגביר את הסיכון של הכלב שלכם לפציעה ולבעיות בריאות אחרות. חשוב לשמור על כלבכם במשקל תקין ומומלץ להתייעץ עם וטרינר במקרה הצורך. ייתכן שתצטרכו להתאים את כמות וסוג המזון שאתם מאכילים בו את כלבכם ככל שהרועה הגרמני שלכם מזדקן.

מעקב אחר בריאות המפרקים של הרועה הגרמני

אחת הבעיות הבריאותיות שבהן נתקלים רועים גרמניים היא בעיות מפרקים. למרות שהם אוהבים פעילות גופנית, חשוב להימנע מפעילות מאומצת עד שהם בין גיל שנה לשנתיים.

רועים גרמניים מתבגרים לאט, ולכן עליכם להימנע ממאמץ למפרקים שלהם בזמן שהם עדיין בשלב הגדילה. אתם יכולים לבדוק עם הווטרינר שלכם מתי כלבכם מסיים להתפתח כדי שתדע שזה בטוח לשלב כל מיני פעילויות גופניות יותר מאומצות.

מניעת סכנת נפיחות על ידי האכלה נכונה לרועה גרמני

אחד הסיכונים הבריאותיים שעומדים בפניהם של רועים גרמניים הוא נפיחות, מצב קטלני הנגרם על ידי אוויר בקיבה, ומתרחש בדרך כלל לאחר אכילה. נפיחות היא אחת הגורמים העיקריים למוות מוקדם בכלבי רועה גרמני. כדי למזער את הסיכוי להתרחשות נפיחות, פצלו את הארוחות שלה למספר ארוחות קטנות יותר במקום אחת או שתיים גדולות יותר.

יש גם קערות הזנה איטית או צעצוע שיעזרו לכלב שלכם לאכול לאט יותר. למרות שפעילות גופנית חשובה, הימנעו מלעודד את הכלב שלכם לפעילות גופנית מיד לאחר האכילה. כדי שיהיה לה זמן לעכל.

מזון באיכות גבוהה לרועה הגרמני

המזון הטוב ביותר עבור הכלב שלכם יהיה תלוי בגילו, רמת הפעילות שלו, אלרגיות אפשריות וטעמו האישי. בדיוק כמו בני אדם, גם לכלבים יש העדפות לגבי אוכל כזה או אחר! אבל לא משנה מה ההעדפות של הכלב שלכם, אתם יכולים לתרום לבריאותו ולאריכות חייו על ידי בחירת מזון איכותי.

מזון באיכות גבוהה עשוי לעלות יותר, אבל זה יהיה שווה את זה בכך שיחסוך כסף על טיפול בבעיות בריאותיות ארוכות טווח, שלא לדבר על איכות החיים המשופרת של הכלב שלך.

בעת חיפוש מותג מזון, הימנעו מאלה שמפרטים שמנים או שומנים בתוך ארבעת המרכיבים הראשונים. חלבונים, דגנים וירקות הם מה שהכלב שלכם הכי צריך. חפשו את הביטוי "שלם ומאוזן" – זה אומר שהמזון מספק מגוון שלם של ויטמינים ומינרלים.

כמה בעלי רועים גרמניים אפילו בוחרים להאכיל את כלבם בתזונה גולמית או ביתית (Raw food). אם תבחרו בדרך זו, הקפידו להתייעץ עם הווטרינר כדי לוודא שהכלב שלך מקבל את כל אבות המזון שהוא צריך.

רוצים ללמוד עוד על גזע מופלא זה? קראו את המאמר על הרועה הגרמני, אופי, הסטוריה ועוד.

לסיכום

כשלוקחים בחשבון את הסכנה לנפיחות (BLOAT), בעיות גב, ומפרקים בגזעים בעלי גוף גדול יותר, ברור מדוע תוחלת החיים של כלב הרועה הגרמני לא ממש גבוהה כמו כמה מהגזעים האחרים בקבוצת הרועים.

עם זאת, הרועה הגרמני אינו שייך גם לגזעים דוגמת הדוגו דה בורדו או דני ענק שתוחלת החיים שלהם קצרה. בסך הכל, לרועה הגרמני יש כמה גורמים הפועלים נגדו, אבל זה עדיין גזע עמיד עם תוחלת חיים ממוצעת עד טובה לגודל שלו.

אם הוא מקבל טיפול טוב, תזונה, פעילות גופנית, חיסונים וביקורים סדירים אצל הוטרינר, גזע זה יכול לחיות עד אמצע שנות העשרה שלו, אם כי זה היוצא מן הכלל ולא הכלל. בד"כ אתם יכולים לצפות שרועים גרמניים יחיו בערך 11 שנים.

תוכן זה מדויק ונכון למיטב ידיעתו של המחבר ואינו נועד להחליף ייעוץ פורמלי ואינדיבידואלי מאיש מקצוע מוסמך!

שאלות קשורות

[1] http://www.rvc.ac.uk/VetCompass/documents/Poster_SVEPM_2012_DONeill.pdf