לברדודל

השם המיוחד מסמל את השילוב של שני גזעים שונים אך פופלריים: הפודל והלברדור. בניגוד לכלב מעורב רגיל, כאן מדובר בגזע שנוצר ע"י הכלאה של שני גזעים פופולריים כדי ליצור גזע שישלב את הטוב שבשניהם.

אז מהו כלב הלברדודל והאם ניתן לומר שההכלאה השיגה את מטרותיה? מדובר בכלב שהוא שילוב של פודל ולברדור שנוצר במקור כדי ליצור גזע של כלבי נחייה שיהיו היפואלרגנים. משימה שהושגה חלקית. מעבר לכך מדובר בכלב משפחה ידידותי ואוהב שמגיע בשלושה גדלים והיותו היפואלרגני הופך אותו לאחד מגזעי הכלבים הפופולריים בארצות הברית. כלבים אלה חכמים ואנרגטיים הזקוקים לפעילות פיסית ואתגר מנטלי.

המשיכו לקרוא וגלו עוד על גזע זה, אופיו, טיפוחו, כמה פעילות גופנית הוא צריך, האם הוא קל לאילוף ולאילו משפחות הוא מתאים.

כלב הלברדודל – האם הוא באמת השילוב המושלם בין פודל ללברדור?

כאשר מכליאים שני גזעים, לא ניתן לדעת מה תהיה התוצאה. כמובן שנרצה שההכלאה תשלב את המיטב מבין שני גזעים או יותר, אבל הגנטיקה לא תמיד עובדת כך והתוצאות לא נתונות לשליטה של ​​המגדל. זה משהו שכדאי לזכור לפני שמשלמים הרבה כסף עבור כלב שהובטח לכם שיהיה היפואלרגני או בריא יותר מכלב גזעי.

הכלאה מוצלחת תתן לברדודל אינטליגנטי, ידידותי, מלא חיבה ונוטים להיות היפואלרגניים.

בעוד שרוב ההיבטים של הלברדודלים נפלאים, רבים מהכלבים אינם מתקרבים למה שהתכוונה התאחדות כלבי הנחייה המלכותית של אוסטרליה, שם נוצר הגזע, וגם לא לדרישות מכלב נחייה.

הבעיה הגדולה ביותר עם לברדודל בשלב זה היא שאין מספיק עקביות בצאצאים. למרבה הצער, הפופולריות של הגזע ההיברידי הזה הוסיפה לבעיה, מכיוון שהיא עודדה גידול רשלני או לא מוסרי, במיוחד ממגדלים חסרי אחריות שאינם בקיאים בשיטות גידול תקינות וחושבים שגידול הוא פשוט למצוא שני כלבים מאותו גזע או במקרה הזה משני גזעים, כאשר זה הרבה יותר מסובך מזה.

חלק מכלבי הלברדודל דומים יותר לפודל: חכמים, שקטים ועם פרווה שכמעט ולא משירה. פודלים הם גם כלבי שמירה מצוינים, וחלק מהלברדודלים גם הנם כלבי שמירה טובים. אחרים לעומת דומים יותר ללברדור רטריבר: יותר אנרגטיים, איטיים להתבגר, ונוטים לנשירת שיער במידה רבה יותר.

הפרווה הוא מקום שבו השונות בין לברדודלים תהיה גם היא גבוה. הלברדודל נועד להיות בעל נשירה נמוכה, כמו הפודל, אבל עדיין נפוץ שיש יותר מסוג פרווה אחד, כמו גם שונות בגדלים של גורים, בתוך המלטה אחת. חלק מהאנשים הסובלים מאלרגיות נאלצו לוותר על הלברדודל שלהם בגלל הנשירה, וזה מה שהם ניסו להימנע מלכתחילה.

אז אם אתם אלרגיים לכלבים, הקפידו לבלות קצת זמן עם כלב הלברדודל לפני שאתם מכניסים אותו לחייכם.

לברדודל – מראה

סוגי שילובים והכלאות

ישנם סוגים שונים של תוכניות גידול לכלב לברדודל. תוכניות מסוימות מכילות כמות גדולה יותר של אי ודאות גנטית מאשר תוכניות אחרות. להלן סקירה בסיסית של התוכניות השונות לפי סדר אי הוודאות הגנטית הגדולה ביותר עד הקטנה ביותר:

• F1: לגור הלברדודל הזה יהיה הורה אחד פודל גזעי והורה אחד לברדור רטריבר גזעי.
• F1b: לגור הלברדודל הזה יהיה פודל גזעי אחד או הורה לברדור גזעי והורה אחד לבררדודל F1.
• F2: לגור הלברדודל הזה יהיו שני הורים F1 לברדודל.
• F2b: לגור הלברדודל הזה יהיה הורה אחד מ-F1 לברדודל והורה אחד מ-F1b.
• רב-דורי (F3 ומעלה): בדורות אלה, קרובי משפחתו של הפודל הגזעיים והלברדור הטהורים הקרובים ביותר הם סבא וסבתא רבא שלהם או יותר.

השתמשו בסולם זה כדי לבחור את הלברדודל שלכם לפי הצרכים שלכם:

אם חשוב מאוד להבטיח שהלברדודל שלך יהיה בגודל מסוים כאשר הוא גדל במלואו, אנו ממליצים לחפש מגדל לברדודל רב-דורי לעבוד איתו. זה גם מאוד מועיל לפגוש כל הורה כדי להעריך את השונות הפוטנציאלית בגודל בבגרות לפני שמתחייבים לגור.

אם המטרה העיקרית שלך היא להביא הביתה גור לברדודל שאינו נושר (לעיתים קרובות מתויג בטעות כ"היפואלרגני"), ההימור הטוב ביותר שלכם הוא לבחור או מגדל לברדודל F1b או רב-דורי לעבוד איתו, עם שיעור גבוה של גנים של פודל בגורים. גם כאן, מפגש עם כל הורה יכול לעזור לכם להעריך את השונות הפוטנציאלית בפרווה בבגרות מבחינת מראה, שיחד עם מידע מהמגדל, נותן אינדיקציה טובה לגבי מידת נשירת השיער הצפויה.

כמו מאפיינים רבים של לברדודל, גם המראה של הכלב יהיה תלוי בשילוב.

לשם המחשה: לברדודל יכול להיות מדור ראשון שזה הרבעה של פודל ולברדור, או מדור שני שזה הרבעה של שני כלבי לברדודל, או אחר כמו למשל הרבעה של לברדודל עם פודל וכן הלאה.

כלב מדור ראשון שהוא הכלאה ישירה של פודל ולברדור למשל יהיה בעל שיער ארוך יותר שעדיין הנו בעל נטייה לנשירה בינונית. כאלה מדור שני והלאה למשל שישלב לברדודל עם פודל למשל יהיה עם שיער דמוי פודל שינשור הרבה פחות.

לרוב נחשבים לברדודלים כהיפואלרגניים – למרות שאף כלב אינו באמת חיה נטולת אלרגנים – אך בדרך כלל דורות מתקדמים יותר נחשבים לבחירה טובה יותר עבור חלק מהסובלים מאלרגיה. ובכל מקרה לסובלים מאלרגיות מומלץ לבלות זמן עם הגור שלהם לפני שמאמצים. הסיבה היא שלכל אדם יש אלרגיה בחומרה ורגישות שונה וקשה לדעת מראש איך יגיב.

גודל

הלברדודל מגיע בשלוש וריאציות גודל, בהתאם לגודל הפודל המשמש לגידול הדור הראשון. לרוב מדובר בפודל סטנדרטי, אך לעיתים גם יוצרים הכלאה עם פודל ננסי, ובהתאם, שלושת הגדלים האפשריים ללברדודל הם סטנדרטי, בינוני ומיניאטורי. למרות שכמו שאמרנו בפתיח, לגנטיקה יש חוקים משלה, ולברדודל יכול גם לסטות מהתקן של שלושת הגדלים הנ"ל.

לברדודל סטנדרטי צריך להיות בגובה של 55 עד 61 ס"מ (22 עד 24 אינץ') עבור זכר וגובה של 53 עד 58 ס"מ (21 עד 23 אינץ') עבור נקבה ומשקל שיכול לנוע בין 23 ל- 31 ק"ג (50 ל- 68 פאונד.)

הלברדודל הבינוני צריך להיות בגובה של 46 עד 51 ס"מ (18 עד 20 אינץ') לזכר וגובה של 43 עד 48 ס"מ ( 17 עד 19 אינץ' ) עבור נקבה, כאשר שניהם שוקלים בין 13.5 ל- 20.5 ק"ג (30 ל-45 פאונד.)

הגודל הממוצע של לברדודל מיניאטורי הוא בין 35.5 ל- 40.5 ס"מ (14 ל-16 אינץ') ומשקל שנע בין7 ל- 11 ק"ג (15 עד 25 פאונד.)

בגלל אופן ההכלאה ואלמנט הגנטי הלא צפוי, יש הרבה וריאציות בגדלים של לברדודל וחלקם יכולים להיות קטנים או גדולים מהצפוי.

פרווה

לברדודל יכול להיות בשחור, לבן, שמנת, אדום, שוקולד או שילוב של צבעים אלה. כמו הפודלים,גם הם צריכים הברשה לעתים קרובות.

הלברדודל מגיע במגוון רחב של צבעים. אלה יכולים להיות זהוב, משמש, לבן, שחור, אדמדם, קפה, שמנת, כסף, שוקולד, ואפילו כחלחל (סוג של אפור פלדה בעצם). הם יכולים גם להיות שילוב של כמה מהצבעים האלה בטסקטורת ברינדל, טלאים או סייבל.

יש להם שכבה אחת עם שיער שמשתנה בין ישר, גלי ומתולתל:

בעלי השיער הישר הם הפחות פופולריים. מדובר בפרווה שמשירה ואופיינית יותר לדורות הראשונים, אם כי מגדלים מנסים להימנע ממנו. לסוג זה יש יותר ריח של כלב בד"כ.

הסוג השני הנו בעלי השיער המתולתל הנקרא מעיל צמר, זאת בזכות היותו צפוף ודומה בתחושתו לצמר כבשה. בדרך כלל, למעיל הצמר אין ריח "כלבלב" והפרווה בדרך כלל לא מנשירה.

הסוג השלישי הוא בטקסטורה/מרקם משיי/פליס. בפרווה זו השיער ינוע בין ישר לגלי. שונה כמובן לפי כל כלב. והנשירה שונה מנמוך מאוד עד בינוני, שוב, תלוי בכלב.

לברדודל אופי ואישיות

הטמפרמנט של הלברדודל תלוי במספר דברים כולל הטמפרמנט של הוריו (במיוחד האם), כמות הסוציאליזציה שהוא מקבל, והגנים שהוא יורש.

באופן כללי, עם זאת, לברדודלים הם כלבים ידידותיים המסורים למשפחותיהם. הם הכי שמחים כשהם עם האנשים שהם אוהבים, והם ירעיפו על המשפחה שלהם חיבה ומסירות. עם האנרגיה של הלברדור רטריבר ומוסר העבודה של הפודל והלברדור כאחד.

הלברדודל הוא כלב אינטליגנטי שיכול להפוך את חיית המחמד המשפחתית האידיאלית אם הם מאולפים כראוי. הם ידידותיים ומתייחסים לכולם כמו לחבר הכי טוב שלהם. הם מסורים למשפחתם ונהנים מהחיים כבן לוויה אנרגטי.

הם יכולים להיות עדינים, אבל הם יכולים גם להיות שמחים וקופצניים ולהראות את האושר שלהם באמצעות קפיצה ומשחק.

הם גם נוטים להיות נוחים, מכיוון שהלברדודל גדל כדי לא להיות אגרסיבי. כמו בכל גזע, חלקם לא כל כך ידידותיים, אבל לברדודל מאומן היטב עם טמפרמנט אופייני הוא לגזע הוא כלב נוח וידידותי.

הם לא כלב שמירה אידיאלי; למרות שהם יתריעו בנביחה, סביר יותר שהם יזמינו את הפולש לשחק איתם  מאשר ינסו לתקוף אותו.

הטמפרמנט מושפע ממספר גורמים, כולל תורשה, אימון וסוציאליזציה. גורים בעלי מזג טוב הם סקרנים ושובבים, מוכנים לגשת לאנשים ולהיות מוחזקים על ידם.

פגשו תמיד את הכלב שאתם מעוניינים בו לפני שאתם מביאים אותו הביתה כדי להבטיח שיש לו מזג נעים שנוח לכם איתו. מפגש עם אחים, הורים או קרובי משפחה אחרים של הכלב מועיל גם להערכת איך ייראה גור כשיגדל.

לברדודל שגודל בצורה טובה מההמלטה לא צריך להיות ביישן או תוקפני כלפי אנשים או בעלי חיים אחרים.  אז אם הגור או הוריו לא יאפשרו לכם להתקרב אליהם, ירתעו או ינהמו אז עדיף לחפש גור אחר.

בכל מקרה חשוב גם לשוחח עם המגדל, לתאר בדיוק מה אתם מחפשים בכלב ולבקש סיוע בבחירת גור. המגדל רואה את הגורים כל יום ויכול לתת המלצות מדויקות ברגע שהם יודעים על אורח החיים והאישיות שלכם. חפשו גור שהוריו בעלי אישיות נחמדה ושעבר סוציאליזציה מגיל גורות.

לברדודל עם ילדים וחיות מחמד אחרות

הלברדודל טוב עם ילדים ויכול להיות בן לוויה מלא אהבה ועדין לכל ילד. הם יכולים גם להיות בעלי מרץ רב והתלנבות ויש סכנה שיפילו בלי כוונה ילדים קטנים יותר, אבל הם יאהבו אותם בכל ליבם.

כמו עם כל כלב, תמיד צריך ללמד ילדים איך לגשת ולגעת בכלבים, ותמיד לפקח על כל אינטראקציה בין כלבים וילדים צעירים כדי למנוע כל נשיכה או משיכת אוזן או זנב מצד אחד מהצדדים. למד את ילדך לעולם לא לגשת לכלב בזמן שהוא אוכל או ישן או לנסות לקחת את האוכל של הכלב. אסור להשאיר כלב, ידידותי ככל שיהיה, ללא השגחה עם ילד.

לברדודלים בדרך כלל מסתדרים היטב עם כלבים וחיות מחמד אחרים. כמו רוב הכלבים, הם זקוקים לאילוף וסוציאליזציה כדי לחיות ולהסתדר עם כלבים וחיות אחרות.

לברדודל – רמת פעילות

ניתן לומר שללברדודל יש רמת פעילות בינונית. הם צריכים בין 30 ל- 60  דקות פעילות יומית שתהיה טיול טוב ומשחק כדור, פריסבי או אחר, ואם יש לכם חצר מגודרת שבה ניתן להוציא קצת אנרגיה זה יהיה טוב עבורם, אך גם אם לא, פשוט חשוב לספק להם את הפעילות שהם זקוקים לה מחוץ לבית.

לברדודלים גדולים יותר עשויים להיות פעילים יותר מקרוביהם הקטנים, ואפילו להשתתף בספורט כלבים כמו זריזות, פליבול, ציות וראלי (אם הכלב בריא כמובן). הם יכולים להיות גם כלבי טיפול מצוינים.

בנוסף, הם צריכים לקבל גירוי אינטלקטואלי; הם חכמים ואנרגטיים, אז אם הם משתעממים, הם יכולים להפוך למכונת הרס. פאזלים לכלבים וצעצועים אחרים יוכלו לעזור לכם בכך.

לברדודל – בריאות

לכל הכלבים, בין אם גזעיים, היברדיים או כלבי תערובת, יש פוטנציאל לפתח בעיות בריאות גנטיות, בדיוק כפי שלכל האנשים יש פוטנציאל לרשת מחלה מסוימת.

ולכן חשוב, במידה ואתם לוקחים כלב ממגדל, לבחור אחד שיהיה כנה ופתוח בעיות בריאותיות אפשריות והשכיחות שלהן בקרב הכלבים שהוא מגדל.

לברדודלים עשויים להיות רגישים לבעיות בריאותיות של לברדור רטריבר, פודל סטנדרטי או פודל מיניאטורי, אבל יש גם סיכוי שהמגוון הגנטי שמושג על ידי ערבוב גזעים יוריד את הסיכויים לפתח מחלות תורשתיות מסוימות. עצם טבעה של השונות הגנטית מקשה על חיזוי זה עבור כלב מעורב.

מוזמנים לעיין במדריכי הגזע על לברדור רטריבר, פודל סטנדרטי ופודל מיניאטורי לקבלת סקירה כללית של כמה מהמחלות התורשתיות המדווחות בגזעים אלה.

מגדל אחראי צריך להיות מסוגלים להפיק אישור עצמאי לכך שהורי הכלב (וסבא וסבתא וכו') נבדקו לאיתור פגמים גנטיים ונחשבו בריאים לגידול. לכל הפחות, בקש מהמגדל להראות ראיות לכך שלשני הוריו של הגור יש את האישורים המתאימים מבחינת בדיקות בריאותיות.

אל תסתפקו באמירות כגון: הכלבים נבדקו ע"י וטרינר, אומר שאין צורך בבדיקות או כל תירוץ אחר כדי לחסוך בבדיקות הגנטיות של הכלבים שלהם.

כדאי גם לשאול את המגדל על גילאי הכלבים שלו שמשמשים או שימשו להרבעה ומהן הסיבות הנפוצות ביותר למוות.

אך למרות שמגדלים זהירים מסננים את כלבי הגידול שלהם לאיתור מחלות גנטיות ומגדלים רק את הבריאים והטובים ביותר, לפעמים לאמא טבע יש רעיונות אחרים. גור עלול לפתח אחת מהמחלות הגנטיות הקיימות לגזעים של הוריו למרות שיטות גידול טובות. בזכות ההתקדמות ברפואה הווטרינרית ברוב המקרים הכלבים עדיין יכולים לחיות חיים טובים.

מעבר למחלות הגנטיות, זכרו שאחת מהמגפות של ימינו היא השמנת יתר, והיא לא פוסחת על ידידנו בעלי ארבעת הרגליים. שמירה על לברדודל במשקל מתאים היא אחת הדרכים הקלות ביותר להאריך את חייו. תנו לו את התזונה הטובה ביותר, פעילות גופנית וגירוי שכלי כדי להבטיח כלב בריא ומאושר יותר לכל החיים.

לברדודל – אילוף

באופן אידיאלי, סביר להניח שלברדודל יהיה חכם וניתן לאימון גבוה, הודות לאינטליגנציה של הפודל ואהבת הלברדור לעבוד עם אנשים ולהיטות שני הגזעים לרצות. אם תאמנו לברדודל עם טכניקות חיזוק חיוביות, תארו לו מהי התנהגות רצויה על ידי תגמול בשבחים, משחק ופינוקים, סביר להניח שהוא ילמד במהירות ובשמחה.

הם יכולים להוות בן לוויה טוב לבעלי כלבים בפעם הראשונה מכיוון שהם לא צריכים יד איתנה מדי.

סוציאליזציה מגיל גורות ולימוד נימוסי כלבים חשובה מאוד אף היא, וזאת מכיוון שהם נוטים לראות בכל כלב זר חבר ולנסות להתקרב מבלי להתחשב בטמפרמנט ובמצב של הכלב האחר. זה יכול להוביל לבעיות אם הכלב האחר הוא תוקפני למשל.

אם אתם רוצים לקחת אותו לשיעורי אילוף, שימו לב שהם דורשים חיסונים מסוימים (כמו שעלת הכלובים) ולכן וטרינרים רבים ממליצים על חשיפה מוגבלת לכלבים אחרים ולמקומות ציבוריים עד להשלמת חיסוני גורים. במקרה כזה, אפשר להתחיל לאמן את הגור בבית ולחבר אותו עם בני משפחה וחברים עד להשלמת חיסוני הגור.

לסיכום, עם סוציאליזציה ואילוף מגיל צעיר בטכניקות חיזוק חיוביות כמו שבחים, משחק ואוכל, תקבלו בן לוויה נפלא.

לברדודל – טיפול

לברדודלים יכולים להיות סוגים שונים של פרווה. חלקם נראים כמו רטריברים מדובללים, אחרים דומים לפודל עם תלתלים רפויים. רבים נופלים איפשהו באמצע. הם לא כלבים בעלי תחזוקה נמוכה בכל הנוגע לטיפוח. תכננו להבריש את הלברדודל לפחות כל יומיים באמצעות מברשת חלקה יותר, ותגזור אותו כל 8 עד 12 שבועות.

כמו אצל לברדורים, דלקות אוזניים יכולות להוות בעיה אצל לברדודל. אז הקפידו לשמור על האוזניים יבשות ונקיות, במיוחד לאחר שהכלב התרחץ או הלך לשחות, ובדקו את האוזניים פעם בשבוע לראות אם יש לכלוך, אדמומיות או ריח רע שיכול להעיד על זיהום.

השאר זה טיפול בסיסי הכולל גזיזת ציפורניים, צחצוח שיניים באופן קבוע – יומיומי אם אפשר – עם משחת שיניים לחיות מחמד מאושרת על ידי וטרינר, לבריאות כללית ולנשימה רעננה.

מקור הלברדודל

הלברדודל פותח במקור באוסטרליה בשנת 1989 להיות כלב נחייה היפואלרגני ע"י אדם בשם וולי קונרון, שהיה אחראי על תוכנית הגידול של איגוד כלבי הנחייה המלכותי של אוסטרליה, וערך את ההכלאה הראשונה בין פודל סטנדרטי ולברדור רטריבר.

הכלב הראשון של קונרון ענה לשם סולטן, והיה לא רק בעל הפרווה היפואלרגנית אלא גם בעל הכישרון, האינטליגנציה והאישיות להיות כלב נחייה יעיל. סולטן המשיך לעבוד עם אישה בהוואי שהיתה זקוקה לכלב נחייה אך היתה אלרגית לכלבים, ושבעצם בשבילה יצר קונרון את הכלב. בשלב זה, מגדלים אחרים ראו זאת והחלו להרביע גם פודלים עם לברדורים.

הלברדודל עלה במהירות בפופולריות והפך לאחד מ"גזעי השיבוט" המבוקשים ביותר. כלבים אלו מיוצרים לרוב על ידי הצלבה של לברדור רטריבר עם פודל, והחלגם גידול רב-דורי בניסיון לייצר גזע בר-קיימא ומוכר.

מעניין לציין שאבי הלברדודל המקורי, וולי קונרון, מתחרט על מה שעשה [1] שכן לדבריו זה פתח תיבת פנדורה שהובילה להכלאות ע"י מגדלים לא אחראים שרק רוצים לעשות רווח כספי עם גזעים היברידים, לא רק של לברדודל אלא גם אחרים.

שאלות קשורות

[1] אתר people: יוצר גזע הלברדודל מתחרט על מה שעשה