2 הסוגים השונים של לברדור רטריבר. איזה מהם הכי מתאים לכם?
כלב הלברדור רטריבר הוא אחד מהגזעים הידועים, האהובים והפופולריים בכל העולם. זאת בין השאר בזכות אופיים האוהב, חוכמתם והקשר העמוק שהם מפתחים עם בעליהם. דבר שלא כולם יודעים הוא שיש בעצם שני סוגים של לברדור. אין הכרה רשמית ע"י שום מועדון כלבים, אבל מבחינה מעשית כל מגדל כלבים שמכיר את הגזע וכל מי שמתעניין בגזע מכיר אותם. מדובר בלברדור האמריקאי ובלברדור האנגלי, ובאופן מפתיע ולמרות השמות , השוני ביניהם הוא לא עניין גיאוגרפי.
רוצים ללמוד עוד על הסוגים השונים של כלב הלברדור, מה השוני ביניהם ומי מהם הכי מתאים לכם ולמשפחתכם? המשיכו לקרוא כאן ב alldog וגלו.
כדי לקרוא על כלב הלברדור רטריוור, ההיסטוריה שלו, המאפיינים ומה חשוב לדעת כשרוצים לגדל אחד קראו כאן: גזע הלברדור רטריבר, הכרות עם הגזע האהוב.
הסוגים השונים של הלברדור – ההיסטוריה של הפיצול
הלברדור רטריבר פותח כגזע שאנו מכירים כיום על ידי כמה אריסטוקרטים אנגלים בשנות ה -18 שהיו ציידים נלהבים של ציפורים.
מוזמנים לקרוא בקישור זה על ההיסטוריה של הלברדור רטריבר.
כמו כל גזעי הרטריבר, התפקיד המקורי של הלברדור היה עוזר לבעליו בציד.
תפקידו היה להחזיר את הציד המת או הפצוע לאדונו, ולהעבירו לידייו ללא פגע, כך שהציד יהפוך למקור מזון.
במקומות שונים בעולם זהו עדיין תפקידם של כלבי הלברדור, אך הגזע הזה הוא כה פופולרי כבן לוויה, עד כי הרבה יותר מגזע כלבים מקסים זה משמשים כחיות מחמד למשפחה מאשר כלבי עבודה למטרה כלשהי.
כלבי הלברדור משנים תפקיד מכלב עבודה לכלב משפחה
כלב הלברדור רטריבר הפך לראשונה פופולרי כחיית מחמד בערך באמצע המאה ה- 18, בתקופה שבה אורגנה תצוגת הכלבים הראשונה ותערוכות כלבים הפכו לתחביב אופנתי.
בהדרגה שתי הווריאציות של הלברדור – אלה שגודלו ככלבי עבודה שעזרו לציד להשיב את הצייד, ואלה שגודלו לתפקיד כלבי תצוגה – החלו להיפרד ולהיות שונות.
ככל שעברו השנים לברדור מסוג העבודה ומסוג התצוגה הפכו שונים זה מזה. ורבייה בין שני הסוגים הפכה פחות נפוצה.
בהתחלה כלבי לברדור רבים גודלו על מנת להיות מה שמכונה בעלי 'מטרה כפולה', כלומר כאלה שגם יכולים לשמש ככלבי עבודה או לפחות לזכות בתחרויות לכלבי עבודה וגם לזכות בתחרויות בתצוגות כלבים.
אך ככל שהתחרויות לכלבי עבודה נעשו תובעניות יותר, כלבי הלברדור שגודלו ככלבי עבודה נהיו מהירים וממוקדים יותר מכל הבחינות בכדי שיוכלו להתחרות ולזכות בתחרויות השדה הללו. חלקם (לא כולם) איבדו את מראה הלברדור הקלאסי שלהם.
מצד שני, הלברדורים שגודלו בכדי שיתאימו יותר ככלבי תצוגה קלאסיים הפכו קצת יותר שמנמנים ,כבדים ובעלי רגליים קצרות יותר.
הכלבים הכבדים יותר הפכו פופולריים יותר כחיות מחמד וכלבי תצוגה, מספרם עלה בהדרגה על אלה של כלבי העבודה, ובהדרגה הם הפכו למקור הגנים לרוב כלבי הלברדור שמשמשים ככלבי מחמד.
האם באמת יש לברדור אנגלי ולברדור אמריקאי?
חשוב לציין שההבחנה בין לברדור אנגלי ולברדור אמריקאי איננה רשמית, אך כיום בהרבה מדינות בעולם שני הסוגים מוכרים כשונים וההבדלים ביניהם ברורים לעין ולמי שמגדל אחד מהם.
בארה"ב למשל שני סוגי הלברדור רטריוור קיבלו את השמות לברדור אנגלי לסוג הכבד יותר שמשמש ככלב תצוגה ולברדור אמריקאי לכלבים הספורטיביים יותר ששימשו ככלבי עבודה. לשמות אלה אין שום קשר למקור הגיאוגרפי של סוגי הכלבים.
אז בעצם לברדור אמריקאי – הוא כלב מ- 'סוג עבודה' והלברדור האנגלי הוא זה שמראהו כבד וקלאסי יותר ובמדינות שונות הוא זה שמתחרה בתצוגות כלבים בהם הכלבים צריכים להיות קרובים ככל האפשר לתקן של הגזע.
יחד עם זאת החלוקה הזו היא לא 'שחור-לבן'. תמיד הייתה גמישות מסוימת בתפקידים שכלבים אלה ממלאים.
לברדורים רבים מכל אחד מהסוגים הם רב תכליתיים: לברדורים אנגליים רבים עשו עבודה סבירה בהבאת ציפור לבעליהם הציד למשל, ומצד שני לברדורים אמריקאים רבים שימשו (ועדיין משמשים כמובן) כחיית המחמד המשפחתית המושלמת.
אך עדיין ישנם הבדלים שעשויים להשפיע על בחירתכם בין הסוגים, וזה רעיון טוב לדעת מה הם לפני שבוחרים גור לברדור.
ההבדלים בין לברדור אנגלי ולברדור אמריקאי
כמו שאמרנו, הסוגים של לברדור נבדלים על פי גידול לתצוגה (כלבי תערוכה) שנקראים הזן האנגלי ולעבודה או ציד (כלבי שדה) שנקראים הזן האמריקאי.
באופן כללי, כל הכלבים מסוג לברדור הם ידידותיים מטבעם, מהימנים, שובבים ואוהבים חברה אנושית. הם פופולריים כבן לוויה וככלב שירות. יתר על כן, הלברדור הוא בראש ובראשונה רטריבר, מה שאומר שהוא אוהב בין השאר להחזיר דברים.
האם תקני הגזע של הלברדור האנגלי והלברדור האמריקאי שונים?
התשובה היא לא!
אין מועדון כלבים, לא באנגליה, לא בארה"ב ואין שום רישום לאומי או בינלאומי שמזהה בכל דרך שהיא הבדל בין לברדור אמריקאי לאנגלי.
יש תקן גזע אחד של לברדור, וזהו. כל הלברדורים צריכים לעמוד באותו תקן, יש רק סוג אחד של לברדור רטריבר.
אין 'לברדור רטריבר אמריקאי' ואין 'לברדור רטריבר אנגלי', פשוט יש 'לברדור רטריבר'.
עם זאת, יש הבדל אחד קטן בגובה המותר בין תקני הגזע האמריקאי והאנגלי:
תקן הגזע האמריקאי מאפשר גובה בין 54.5 ל- 62 ס"מ 'ואילו תקן הגזע האנגלי מאפשר גובה של 54.5 עד 57 ס"מ.
זה כנראה כהכרה בעובדה שהלברדור האמריקאי יכול להיות גבוה יותר וארוך יותר ברגליים … אבל עוד על כך בהמשך.
למעט הבדל זה, שני תקני גזע הלברדור הם זהים למעשה. הם מתארים בדיוק את אותו כלב.
אז למה אנשים אומרים שיש שני סוגים?
תקני הגזע עשויים להיות זהים, אך בפועל הם שונים מאוד!
אם תשימו לברדור אמריקאי ולברדור אנגלי זה לצד זה תבחינו ללא ספק בהבדלים.
ההבדלים שבדרך כלל רואים בהופעה הפיזית בין לברדור אנגלי ואמריקאי
איך נראה לברדור אנגלי טיפוסי?
הלברדור מהזן האנגלי הוא בעצם הזן הקלאסי שהכי קרוב לתקן של הגזע.
בהשוואה ללברדור האמריקאי, הלברדור האנגלי:
נראה יותר מוצק עם מראה כבד ורחב יותר. הוא נראה יותר חסון ובעל בית חזה רחב בצורת חבית.
ללברדור האנגלי ראש רחב יותר עם 'סטופ' (החלק שבין החוטם לאזור שבין העיניים) בולט ומוגדר יותר, פניו מלאות יותר והלוע שלו קצר יותר.
יש לו צוואר עבה יותר למראה.
בעל פרווה עבה מאוד.
בעל זנב רחב, עבה יותר ובדרך כלל ישר יותר מבני דודיהם האמריקאים.
בעל רגליים קצרות יותר ולכן יותר נמוך מהלברדור האמריקאי.
בעל גוף קצר יותר.
בגלל שגודלו בין השאר לצורך השתתפות בתערוכות כלבים הם בדרך כלל הרבה יותר קרובים לאופן בו נכתב תקן הגזע מאשר הלברדור האמריקאי.
איך נראה לברדור אמריקאי / לברדור עבודה טיפוסי?
בהשוואה ללברדור מהסוג האנגלי, הסוג האמריקאי:
בעל גוף קליל יותר ורזה למראה. עם מבנה אתלטי יותר, גמיש ועדין יותר, הם נראים זריזים יותר ו 'מוכנים לפעילות'.
הראש שלהם אינו רחב כמו בני דודיהם האנגלים. הגולגולת והפנים צרים בצורה ניכרת, והלוע שלהם ארוך יותר משל הלברדור האנגלי.
הצוואר שלהם דק וארוך יותר, דבר שמוסיף למראה הגמיש והאתלטי יותר שלהם.
הפרווה של הלברדור האמריקאי בצורה ניכרת פחות עבה משל הלברדור האנגלי.
בדרך כלל יש להם זנב דק יותר מאשר ללברדור האנגלי. הזנב שלהם נראה ארוך יותר ולחלקם אפילו עיקול קטן בקצהו.
ללברדור האמריקאי רגליים ארוכות יותר ולכן הם גבוהים יותר בהשוואה ללברדור האנגלי. בשילוב עם המבנה הדק יותר שלהם, מקבלים את המראה האתלטי שלהם.
בגלל שהם מגודלים יותר ככלבים לעבודה מסוג כלשהי ופחות לתצוגה, למגדלים יש הרבה פחות מוטיבציה לתיקון והתאמת הכלב לתקן של הגזע, כך שהם כמעט תמיד מותאמים פחות לאופן בו כתוב תקן הגזע.
ההבדל ברמות האנרגיה, בהתנהגות ובאופי בין הלברדור האנגלי והאמריקאי
אמנם לא תמיד יש הבדל ותמיד יש יוצאים מן הכלל, אך באופן כללי קיים הבדל משמעותי ברמות המזג והאנרגיה של הלברדור האמריקאי והאנגלי:
רמות אנרגיה ומזג של לברדור אמריקאי
ככלל, הלברדורים האמריקאים גודלו לעבודה ופעילות בשטח יחד עם בעליהם. לכן, לא מפתיעה שללברדור האמריקאי יש רמות אנרגיה גבוהות יותר מבני דודיהם האנגלים.
יש צורך ברמות אנרגיה גבוהות יותר אצל כלב שהרבה פעמים צריך להיות פעיל ולעזור לבעליו בשטח שעות ארוכות ביום.
מכיוון שהם פעילים מטבעם, הם זקוקים לפעילות גופנית ותשומת לב רבה. נרחיב על זה בהמשך.
מבחינת טמפרמנט ואולי בזכות השילוב של אינטליגנציה גבוהה ואנרגיה גבוהה, הם נחשבים לבעלי אופי חזק יותר וכאלה שעומדים יותר על שלהם לעומת הלברדור האנגלי. לכן הם זקוקים לבעלים מנוסה ואסרטיבי יותר באופיו כדי לאלף אותם ולגדל אותם כחיית מחמד בעלת אופי מאוזן ורגוע.
האם לברדור אמריקאי מתאים לכם?
ללא ספק, הלברדור האמריקאי מתאים יותר לחיים ככלב עבודה או לאנשים בעלי אורך חיים פעיל שאוהבים פעילות גופנית אותה יוכלו לחלוק עם כלבם.
כחיית מחמד משפחתית רגועה וכלב בית הם פחות מתאימים לרוב האנשים. יש להם יותר מדי אנרגיה והם פעילים יתר על המידה ממה שמשפחה ממוצעת יכולה להתמודד איתו.
הם זקוקים להרבה פעילות גופנית וגם להעסיק את מוחם ולכן ייקחו הרבה מזמנכם.
אם אתם לא מוכנים לכך ולא יכולים לספק את רמת הפעילות שהם זקוקים להם, אתם עלולים לגלות שהם משתעממים ומנסים לבדר את עצמם בדרכים שלא ימצאו חן בעיניכם.
רמות אנרגיה ומזג של הלברדור האנגלי
הלברדור האנגלי נחשב רגוע יותר, פחות פעיל ושקט יותר באופיו מאשר הלברדור האמריקאי.
לעתים קרובות הלברדור האנגלי מתואר כמתוק, רך, נינוח ושקט יותר בהשוואה ללברדור האמריקאי. הם נחשבים קלים יותר לאילוף, ומתאימים גם לבעלים פחות מנוסים עם כלבים ובעלי אורך חיים רגוע יותר ופחות אקטיבי.
הלברדור האנגלי עדיין מתאים גם ככלב עבודה ויהיה חבר מעולה לפעילות גופנית, אך אם אתם מחפשים חיית מחמד משפחתית, סביר להניח שהלברדור האנגלי יתאים יותר לתפקיד זה מכיוון שהם הרבה פחות תובעניים בכל הנוגע לפעילות גופנית, וישמחו להתכרבל או להשתרע לידיכם בסוף יום ארוך.
האם הלברדור האנגלי מתאים לכם?
הלברדור האנגלי, שגודלו במיוחד כדי להתאים לתקן מבחינת המראה והמזג יהיו מעולים ככלבי משפחה וגם אם ברצונכם להתמודד בתערוכות כלבים.
לאחר שלב הגורות שנמשך בד"כ עד גיל שלוש הם נוטים להירגע ולהפוך ללהוטים יותר לרצות וקלים יותר לאילוף.
הסיבה לכך היא שהם לא גודלו בשביל פעילות ציד, או עם תכונות אופי כמו אומץ, ונחישות שחשובים יותר לכלב עבודה או כאלה ששימשו כעוזרים לבעליהם בציד.
אז אם אתם מחפשים לברדור שלא תהיה לו אנרגיה גבוהה מדי, קל יותר לאילוף, פחות תובעני מבחינת פעילות גופנית ומתאים יותר לחיים כחיית מחמד משפחתית, אז הלברדור האנגלי יתאים לכם יותר.
חשוב לזכור שעדיין מדובר בלברדור! מה שאומר שמדובר בגזע אינטליגנטי ואנרגטי מאוד הזקוק להתעמלות גופנית יומיומית ולאתגרים ופעילות מנטלית בצורת משחקים או משימות ואילוף, אך בהשוואה ללברדור העבודה/האמריקאי, אין ספק שהם הרבה יותר רגועים ותובעניים מבחינה זו.
אפשר לומר שלברדור אנגלי מתאים הרבה יותר לחיים כחיית מחמד משפחתית. אבל משפחה עם אנרגיה גבוהה 🙂
טמפרמנט ותכונות אופי המשותפות לשני הסוגים
ללא קשר לסוג, בכל הנוגע לאהבה, חיבה ורצון עצום לרצות, גם הלברדור האמריקאי וגם האנגלי מתאימים באותה מידה.
שני הסוגים, הן האמריקאי והן האנגלי אינטליגנטים מאוד, נלהבים ואוהבים את בעליהם וחיים כדי לרצותם. שניהם חביבים מאוד באופיים, נועזים וללא גרם אחד של תוקפנות.
בכל מקרה חשוב שתהיו ערים להבדלים מבחינת טמפרמנט, אופי ורמות האנרגיה בין הסוגים, בכדי שתדעו למה לצפות ואיזה סוג מתאים יותר לכם.
האם תהיה אי פעם הפרדה רשמית בין הלברדור האנגלי והאמריקאי?
במדינות רבות, כמו אנגליה וארה"ב למשל, ההבדל בין שני הסוגים הוא מושרש ואמיתי בעולם של מגדלי ואוהבי הגזע.
אין ספק גם שמדובר בהבדל אמיתי שניכר בשטח, וקיימות תערוכות ותחרויות נפרדות לכל אחד מן הסוגים, וכלב לברדור אנגלי לא יוכל לזכות בתחרות שטח מול לברדורים אמריקאיים ומצד שני לברדור אמריקאי לא יוכל לזכות בתחרות שמבוססת על מראה ועמידה בתקן מול כלבי לברדור מהסוג האנגלי.
האם אי פעם תהיה הפרדה רשמית? למרות שכרגע אין, רק ימים יגידו האם ההבדלים האלה יקבלו הכרה רשמית.
שאלות קשורות
האם יש הבדל בין לברדור ללברדור רטריבר?
כל כלבי הלברדור צריכים לעמוד באותו תקן, לברדור ולברדור רטריבר הם אותו כלב. אין הבדל, יש רק לברדור רטריבר אחד, ובתקן הגזע של לברדור, יש רק סוג אחד: לברדור רטריבר שלפעמים נקרא בקיצור לברדור.
כמה צבעים יכולים להיות לפרווה של לברדור?
לפי מועדוני הכלבים בכל רחבי העולם לברדור יכול להיות באחד משלושה צבעים: שחור, חום/שוקולד וצהוב/זהוב. יש לברדורים שהם בצבע כסף, אך יש ספקות לגבי השאלה האם מדובר בלברדורים טהורי גזע או בסוג של לברדור מעורב עם גזע ויימרנר שפרוותו בצבע אפור-כסף או אפור-עכבר.
לסיכום
ישנם הבדלים ניכרים למדי בין הלברדור מה 'סוג אמריקאי' ל'סוג האנגלי ', הן במראה והן באופי ובטמפרמנט. אז איזה סוג הכי מתאים לכם? זה תלוי באורח החיים שלכם ובמה שאתם רוצים ומחפשים בכלב שלכם.
לברדור מסוג אמריקאי הוא בדרך כלל אתלטי יותר, אנרגטי, ומתאים יותר לחיי חוץ של ציד וספורט, או למשפחות עם הרבה מאוד אנרגיה או כאלה שאוהבות טיולים, טרקים ופעילות מחוץ לבית.
לברדור מהסוג האנגלי הם יותר מוצקים, גדולים, רגועים וצייתניים, ומתאימים יותר לחיים כחיית מחמד משפחתית … אבל בכל זאת משפחה פעילה.
כדי לבחור בין הסוגים, עשו קצת מחקר, היו אמיתיים עם עצמכם לגבי מה שישתלב בצורה הטובה ביותר בקצב החיים שלכם ונסה לפגוש לפחות כלב אחד מכל סוג כדי לראות איזה אתם מעדיפים.
כמובן שלא כל לברדור אמריקאי תמיד יהיה יותר אנרגטי ותובעני, ולא כל לברדור אנגלי יהיה תמיד רגוע יותר וקל יותר לטיפול, אבל בדרך זה המצב ואני מקווה שמאמר זה עזר לכם לגלות עוד על הגזע המופלא הזה ועל שני הסוגים השונים שלו.
האם ניתן לגדל לברדור בחצר? לחצו וגלו.
One Comment
Comments are closed.