כלב תחש (דקל) | כלב הנקניק המפורסם, כל מה שחשוב לדעת
כלב התחש, המכונה בחיבה גם כלב נקניק בזכות צורתו המיוחדת, הוא כלב קטן וחמוד עם היסטוריה ותכונות מפתיעות. זו אחת הסיבות שהופכות אותו לאחד הכלבים הפופולאריים ביותר בעולם. אם אתם הבעלים של אחד או חושבים לצרף אחד למשפחתכם, אז המשיכו לקרוא!
מיהו כלב התחש? כלב התחש מוצאו מגרמניה. הוא כלב קצר רגליים וארוך גוף, שילוב שהביא לו את הכינוי כלב נקניק. כלבים אלה ידועים כבעלי אישיות דומיננטית ואופי עצמאי. הם באים בשלושה גדלים, במגוון צבעים ויכולים להיות להם אחד משלוש סוגי פרווה: חלקה, זיפית/מקורזלת או ארוכה.
אז אם כל זה נשמע לכם מעניין, המשיכו לקרוא כאן ב- alldog וגלו עוד על גזע מקסים זה.
כלב התחש שמות רבים לו
התחש הוא כלב שמקורו בגרמניה ופירוש שמו הנו "כלב גירית" (DACHSHUND שמבטאים באנגלית דקסהונד ולא דשהונד).
בגרמניה, ארץ מוצאו, הכלב נקרא גם כלב טקל (ומכאן ייתכן שתמצאו ברחבי הרשת שמכנים אותו כלב דקל או דאקל בעברית), וחלק מכם אולי מכירים אותו כמו כלב נקניק או כלב נקניקיה, שם לא רשמי שקיבל בגלל מראהו המיוחד.
מאפיינים פיזיים של כלב התחש
כלב התחש הוא בעל גוף ארוך ורגליים קצרות, ובעל מבנה חזק ושרירי;
רגליו של כלב התחש עבות, והקדמיות חזקות, לרוב גדולות יותר עם צורת משוט שמיועדות לחפירה.
לתחש יש ראש מוארך וחזה עמוק המספק הרבה מקום לקיבולת אוויר כדי לשמש את הלב והריאות שהוא משתמש בהם היטב ככלב ציד, משימה שלשמה הוא גודל במקור.
חוטמם ארוך מזה של כלבים אחרים, דבר שמעניק לאוויר זמן להתחמם לפני שהוא נכנס לריאותיהם. כלומר, כאשר התחש נושם אוויר קר, יש לו יותר זמן לחמם אותו לפני שהוא נכנס לריאותיו, מה שהופך את התחש לגזע שיכול להסתגל למזג אוויר קר ביתר קלות מגזעים אחרים. עם זאת, כלבי תחש זקוקים לסוודר בחורף אם אתם גרים באזור עם מזג אוויר קר (דבר שפחות רלוונטי ברוב אזורי ארצנו רוב השנה).
עורו של התחש רך ואלסטי וללא קמטים מוגזמים, תכונה שעזרה לגזע להיכנס למנהרות קטנות בחיפוש אחר גיריות ובעלי חיים קטנים אחרים מתחת לאדמה.
לכלב הדאקל יש נביחות חזקות ועמוקות בשביל כלב בסדר הגודל שלו, דבר שעזר להם לתקשר עם בעליהם גם כשהיו מתחת לאדמה במחילה, רודפים אחרי איזו חיה קטנה.
חוש הריח המפותח מקנה לכלבי התחש יתרון על פני מרבית הגזעים האחרים. חוש הריח שלהם כל כך מפותח שהם יכולים לזהות ולעקוב אחרי ריחות מלפני שבוע!
כפי שציינו, רגליהם הקצרות והעוצמתיות, בשילוב עם מבנה גופם, אפשרו לכלב הדקל לחפור ביעילות כאשר הם החליקו במורד החור אחרי הגירית או כל יונק אחר חסר מזל שהם חיפשו.
זנבותיהם הארוכים והחסונים, שמזדקרים ישירות מעמוד השדרה, הנם בעלי תפקיד כפול: הם סיפקו לציידים "ידית" לחילוץ התחש מהמחילה בה רדף אחרי הגירית, שועל או כל חיה אחרת והתפקיד השני של הזנב המפואר הנו איתור הכלב כאשר הוא רץ בשדה עם צמחיה גבוה, שהרי כלב הנקניקייה עצמו הנו נמוך.
סוגים של כלב תחש
קיימים כלבי התחש עם שלושה סוגי פרווה, שהנפוצה והמוכרת יותר בארה"ב למשל היא הפרווה הקצרה והחלקה, בנוסף יש את התחש הזיפי (המקורזלת) שהנם הנפוצים ביותר בארץ המוצע שלהם, גרמניה, ותחש ארוך שיער. לכל סוגי הפרווה יכולים להיות מגוון צבעים.
מבחינת גודלו של כלב התחש, הוא מתחלק לשניים או שלושה גדלים, תלוי במדינה.
סוגי פרווה וצבעים של כלב התחש
| סוג פרווה | צבעים |
|---|---|
| פרווה קצרה וחלקה | תחש בצבע אחד: בדרך כלל צבע הפרווה אדום או שמנת, לפעמים עם כמה שערות שחורות. תחש בעל שני צבעים: בדרך כלל שחור, שוקולד, סייבל, אפור (כחול), או חום צהבהב או שמנת. תחש עם יותר משני צבעים (מנוקד): יש דפוס מנומר על פרוותם, עם אזורים של צבעים בהירים וכהים בפיזור אחיד. |
| פרווה זיפית (מקורזלת) | יכולים להיות באותם צבעים כמו התחש בעל הפרווה הקצרה, אך בהרבה מקרים הם בצבע סייבל שחור. |
| פרווה ארוכה | באים באותם צבעים ומגוון כמו התחש קצר הפרווה |
* מבחינת צבעים, התחש יכול להיות בצבע אחד, בשני צבעים או יותר (מנומר) ויש מגוון צבעים מקובלים לגזע.
סוגי תחש – גדלים
מבחינת גודל, כלב הדקל מגיע בשתיים או שלוש וריאציות, כל מדינה מסווגת אותם אחרת.
בארצות הברית, למשל, ישנם שני גדלים מוכרים: תחש סטנדרטי ותחש מיניאטורי.
תחש סטנדרטי שוקל בדרך כלל בין 7 ל -14.5 ק"ג כבוגר ותחש מיניאטורי ששוקל 5 ק"ג או פחות כבוגר. אם התחש שלכם שוקל בין 5 ל -7 ק"ג הוא נקרא תחש טוויני tweenie בארצות הברית.
בגרמניה, לעומת זאת, מקום הולדתו הרשמי של גזע התחש, תחשים מזוהים כסטנדרט, מיניאטורי או תחש ארנבי, בהתבסס על מדידת היקף החזה שנעשית בגיל חמש עשרה חודשים.
תחש סטנדרטי: משקל מרבי של 9 ק"ג והיקף חזה גדול מ- 35 ס"מ.
תחש מיניאטורי: היקף החזה בין 30 ל -35 ס"מ.
תחש ארנבי: היקף פחות מ -30 ס"מ.
כל הגדלים יכולים להגיע בכל אחד משלושת סוגי השיער שהוזכרו לעיל.
היסטוריה ומקור כלב התחש
ישנם איורים של כלבים הדומים לכלב התחש מהמאה ה -15, ובמסמכים מהמאה ה -16 מוזכרים "כלב אדמה", "כלב הגיריות" ו"דקסל ".
עם זאת, באופן רשמי גזע התחש גודל והורבע בגרמניה לאורך המאות ה -18 וה -19.
כלבי התחש קצרי וחלקי הפרווה היו הראשונים.
מקורם של כלבי התחש פחות ברור. יש המשערים שהם נוצרו באמצעות הצלבות עם הבראק (סוג של כלב דם גרמני), הפינצ'ר, והפוינטר הגרמני קצר השיער.
אחרים חושבים שמקורם בכלב דם או בשמו השני באנגלית סיינט הוברט הונד, בגלל חוש הריח המפותח שלהם, ויש גם כאלה שמשערים שמקורם בכלב הבאסט האונד בגלל המראה וחוש הריח המפותח שלהם ואילו אחרים סוברים שמקור כלב הנקניק בפוניטר הצרפתי המיניאטורי שהוכלא עם פינצ'ר.
בכל מקרה מקור כלב התחש המקורזל וארוך השיער הוא מכלב התחש בעל הפרווה הקצרה והחלקה.
למרות שהם גודלו אך ורק בזכות יכולות הציד, המעקב והסיבולת שלהם. הופעתם, נאמנותם וסקרנותם התגלו כחברה נהדרת שתפסה את תשומת ליבם של חצרות המלוכה במאה ה -19, שהחלה לגדל אותם יותר כחיות מחמד מאשר ציידים.
בשל מגמה זו, גודלו הופחת בהדרגה לסביבות 10 קילו. בסופו של דבר נוצרה גרסה קטנה עוד יותר, התחש המיניאטורי.
לאט לאט הם שולבו בבית, ועכשיו הם הכלב המופלא שאנשים רבים מכירים ואוהבים.
כלב תחש אופי
כלבי התחש הם מתוקים סקרנים ומצחיקים, ומצד שני חסרי פחד ועיקשים, תכונות שתואמות להיסטוריה שלהם ככלבי ציד.
כלבי התחש הגרמניים המקוריים היו גדולים יותר מאלה המוכרים לנו כיום. כלבים אלה גודלו לא רק כדי לצוד טרף אלא גם כדי להרוג אותו.
אז אם נתתם לתחש שלכם צעצוע שעושה רעש, הוא כנראה לא רק ישחק איתו, אלא גם יפרק ו'יהרוג' אותו, או לפחות ינסה.
לכלבים אלה יש מוניטין של כלבים חסרי פחד, שאוהבים להיות מרכז העניינים ולבדר את בעליהם, אבל מה שהם הכי רוצים זה להיות עם בעליהם ולתת להם אהבה.
כמו כל הכלבים, תחש זקוק לסוציאליזציה מוקדמת – חשיפה לאנשים רבים, מראות, צלילים וחוויות כשהם צעירים.
הם כלבים משפחתיים וחברים טובים. הם נהדרים עם ילדים, קשישים וכלבים אחרים במשפחה.
כלפי זרים הם יפגינו חשדנות.
הם יאהבו את כל משפחתם, אך הם נוטים להיצמד לאדם מסויים בשנותיהם הפגיעות כגורים. אותו אדם יהפוך להיות בראש סדר העדיפויות שלהם והם לא יהססו להגן על אותו אדם מפני מישהו אחר.
כלב תחש וילדים
כלבי התחש טובים עם ילדים מבני המשפחה שלהם. יתכן שהם לא אוהבים את החברים של ילדיך כל כך, אז השגח עליהם לפחות בהתחלה כדי לוודא שהמפגש ידידותי ומוצלח.
בגלל גבם הארוך, כלב התחש יכול להיפצע בקלות אם לא משחקים איתו כראוי. קביעת כלל שילדים צעירים יכולים להחזיק את התחש או ללטף אותו רק אם הם יושבים על הרצפה יכול למנוע פציעות מסוכנות לכלב.
למדו את הילדים שלכם כיצד לגשת ולגעת בכלבים, ותמיד פקחו על כל אינטראקציה בין כלבים וילדים צעירים כדי למנוע מאחד הצדדים התנהגות לא ראויה כמו נשיכת ילד ע"י הכלב או משיכה באוזניים או בזנב של הכלב ע"י אחד הילדים.
למדו את ילדכם לעולם לא להתקרב לאף כלב בזמן שהוא ישן או אוכל, או לנסות לקחת אוכל מהכלב. אין להשאיר אף כלב ללא השגחה עם ילד.
לחצו כאן וגלו עוד על כלב תחש וילדים, ואיך לגרום לזה לעבוד.
כלב תחש וחיות מחמד אחרות
תחשים מסתדרים טוב עם חיות מחמד אחרות, במיוחד אם הם מוצגים להם כגורים, אך בגלל התפקיד ההיסטורי ככלב ציד, שמושרש אצלו בגנים, יכול להיות שזה רעיון לא טוב להשאיר אותו ללא השגחה עם בעלי חיים קטנים אחרים שאתם מגדלים כמו אוגר, תוכי וכו'.
כלב תחש טיפוח וטיפול
טיפוח תחש
בנוסף לאישיותם, אחת הסיבות העיקריות שכלבי התחש הפכו לכלב משפחתי כה פופולרי היא צרכי התחזוקה והטיפול הנמוכים שלהם.
צריך לרחוץ כלבי נקניק קצרי שיער לכל היותר פעם בחודש, ולהבריש אותם רק פעם בשבוע.
כלבי תחש ארוכי שיער עשויים להזדקק לרחצה בתדירות גבוהה יותר, במיוחד אם הם מסתובבים הרבה בחוץ ומתלכלכים.
זמן ההברשה הוא דרך מצויינת לפנק ולהעמיק את הקשר שלכם עם כלבכם, עשו זאת לחוויה מהנה בשבילו ומובטח שגם אתם תהנו.
חשוב! יש לנקות מאחורי האוזניים לכל סוגי כלבי התחש, מכיוון שאזורים אלה יכולים להיות רגישים מאוד לצמיחת חיידקים או פטריות.
כאשר אתם מברישים את שיערו של התחש שלכם זה זמן מעולה לבדוק את האוזניים שלו בעדינות שהן לא מדיפות ריח לא נעים או מוציאות הפרשה. אם זה המקרה פנו לוטרינר.
לכלב התחש יש נטייה להשמנה, דבר שמעבר לסכנה של סכרת, לב ובריאות כללית מסוכן להם שכן עודף משקל ייצור לחץ על הגב שלהם שבגלל אורכו הנו פגיע יותר.
הקפידו להתייעץ עם הווטרינר שלך לגבי דיאטות מומלצות ושיטות מומלצות כדי לשמור על התחש שלכם במיטבו!
בריאות השיניים גם מאוד חשובה אצל סוג זה של כלבים. יש להם נטייה לפתח אבנית ומומלץ להקפיד לצחצח להם שיניים כבר מגיל צעיר, ככה שהם יתרגלו לכך.
טיולים והוצאת אנרגיה
לכלבי התחש יש הרבה סיבולת ואנרגיה. הם אוהבים לטייל, לחפור ולשחק בחוץ עם כלבים אחרים ועם בעליהם.
הם פעילים גם בתוך הבית ויכולים להסתדר בבתים קטנים כל עוד הם מקבלים כמות מתונה של פעילות גופנית יומית.
כלבי הנקניק עלולים לפגוע בגבם כאשר הם קופצים על רהיטים ומהם, לכן מומלץ לקנות להם רמפה או מדרגות וללמד אותם להשתמש בהם אם הם רוצים לשבת על הספה או המיטה יחד אתכם.
כשאתם אוחזים בהם, הקפידו תמיד לתמוך בישבן ובחזה.
אילוף כלב תחש
אילוף כלב תחש הוא לא קל, אך אם משתמשים בשיטה הנכונה הוא יכול להיות מהיר ומוצלח יותר.
מדובר בכלב חכם ובעל אישיות חזקה ולמרות היותו מסור לבעליו, הוא ינסה לבדוק את הגבולות ולהיות השולט. חשוב להבהיר לו שאתם, בני המשפחה על שתיים המנהיגים בבית ולא הוא, אך חשוב לעשות זאת עם חיזוקים חיוביים כמו ממתקים לכלבים או צעצוע מועדף והכי חשוב המון סבלנות.
כדי לשמור על תשומת הלב של התחש בזמן האילוף תדאגו שהאימונים יהיו קצרים.
אילוף לעשיית צרכים מחוץ לבית גם הוא לא תמיד קל בגזע זה. סבלנות והתמדה הם חיוניים. אימון באמצעות כלוב גם עוזר.
התחש מצטיין ככלב שמירה, אך יכול להיות רועש. עוד סיבה לחשיבות אילוף נכון.
מה שנדרש זאת מסירות ועקשנות רבה מצדכם, ורצוי גם להיעזר במאלף מקצועי, לפחות בהתחלה. ההשקעה תשתלם!
בריאות כלב התחש
באופן כללי מדובר בגזע בריא.
בגלל גבם הארוך הם נוטים לסבול מבעיות בעמוד השדרה, מחלות דיסק בין-חולתיות ואפילו לסבול משיתוק כתוצאה מכך.
כלוב הצלעות שלהם קצר ביחס לגופם, וחשוב מאוד להיזהר בהרמתם, לא לתת להם לקפוץ מעלה או מטה מרהיטים, מיטת או ספות לדוגמא ולהרחיק אותם מילדים קטנים שלא יודעים איך לטפל ולשחק עם הכלב העדין הזה.
חשוב מאוד לא לאפשר לכלב התחש להגיע לעודף משקל. לא רק מסיבות בריאותיות כלליות, אלא גם כדי להימנע ממתחים בגבו הארוך של התחש, העלולים לגרום להחלקת או פריצת דיסק.
מחלות אחרות שהתחש יכול לסבול מהן:
- בעיות בברך
- מחלת עצם שבירה
- אפילפסיה תורשתית (שעם טיפול מונע יכול יכול לחיות חיים בריאים ומלאים)
- גלאוקומה
- תת פעילות של בלוטת התריס
- מחלות עיניים שונות, כולל קטרקט, גלאוקומה וניוון רשתית פרוגרסיבי.
כמו כל הכלבים, חשוב לקחת אותו לבדיקה שגרתית אצל הווטרינר שלך, לתת לו את החיסונים המומלצים לכלבים וחיסונים מונעים כנגד טפילים מסוגים שונים.
תחש, פוליטיקה וגרמניה
כגזע שמקורו בגרמניה, ובגלל הופעתו המיוחדת, נעשה בעבר שימוש בתחש בסרטים מצוירים פוליטיים כדי ללעוג לגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.
זה השפיע על הפופולריות שלו בארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמידה פחותה גם במלחמת העולם השנייה.
התכונות, המתיקות והאהבה לגזע גברו בסופו של דבר על הקישור הנ"ל, וכלב התחש הוא אחד מהגזעים הפופולריים במדינות רבות בעולם.
האם כלב תחש תוקפני ואגרסיבי?
לאחר שלמדתם על ההיסטוריה שלהם ככלבי ציד, אתם עשויים לתהות האם תחשים יכולים להיות אלימים, מסוכנים או תוקפניים במיוחד.
במחקרים שנערכו לאחרונה, נמצא כי תחשים הם כלבים אגרסיביים. על פי המחקר, אחד מחמש כלבי תחש מנסה לנשוך אדם זר, ואחד מחמש מנסה או תוקף כלב אחר.
אבל אם אתם רוצים או שיש לכם כלב תחש, אל תיתנו לזה להרתיע אתכם! סוציאליזציה, חשיפה מוקדמת ואילוף ימתנו ואפילו ינטרלו נטייה זו של הגזע. וכמובן, גורם חשוב נוסף הוא הנסיבות בהן הכלב היה תוקפני (האם הציקו לו, הפחידו אותו או שהוא היה בסיטואציה מלחיצה עבורו). כלב תחש הוא נאמן ומגונן מאוד, ולכן יכול להיות תוקפני כאשר חש באיום על משפחתו.
הדבר החשוב לזכור הוא שאם מטפלים נכון בכלבים האלה, הם יתייחסו אליכם ולאחרים בצורה טובה ורגועה.
עליכם, כבעלים, האחריות לאלף ולחנך את הכלב שלכם כך שהנטייה האגרסיבית שלו תשמש אותו רק להגנה ולא לאלימות.
שאלות נפוצות
האם תחש הוא כלב משפחתי טוב?
כן! הם כלבי משפחה מעולים. ככלבים שאומנו לחיות ולהיות חלק מלהקה הם אוהבים להיות חלק מהמשפחה. תחש מאומן היטב תמיד יגן כל משפחתו הוא כלב חכם, נאמן, ומצחיק. הם טובים עם ילדים, כל עוד הילדים נוהגים בהם בכבוד ולא מציקים להם.
האם כלבי תחש נובחים הרבה?
לתחש חוש ריח מפותח אפילו יחסית לכלבים וכן חשדנות טבעית מזרים דבר שיכול לגרום לו להגיב לריחות ולקולות לא מוכרים בנביחות ארוכות שקשה יהיה להפסיק. אמנם לא ניתן לעצור את הנביחות שלהם לחלוטין, אך ניתן לשלוט בהן באילוף נכון וחשיפה מוקדמת.
צריך גם לזכור שכלבי הנקניק נוטים באופן טבעי לנביחות. הסיבה לנטייתם לנביחות היא מכיוון שהם גודלו לציד, וכך הם תיקשרו עם הבעלים כשהם מצאו את הטרף.
מוזמנים ללחוץ ולקרוא כאן על סיבות נוספות שכלבים נובחים.
כמה זמן חי כלב תחש?
כלבי תחש מיניאטוריים חיים בממוצע בין 12 ל -16 שנים ואילו תוחלת החיים של תחש סטנדרטי היא בין 12 ל -14 שנים. כלבי התחש חיים בדרך כלל חיים ארוכים יותר בהשוואה לגזעי כלבים אחרים, כשבעלים רבים דיווחו כי כלביהם חיו יותר מ -18 שנה.
מה זה תחש?
עברית שפה מבלבלת לפעמים. והמילה תחש היא אחת מאותן מילים שיש לה כמה פירושים שונים זה מזה. אם תבדקו במילון עברי ובמקורות תגלו שהמילה תחש היא מילה עתיקה שהשתמשו בה בתנ"ך בין השאר כשם לעור שהשתמשו בו במשכן. המילה תחש בעברית משמשת גם לתאר יונק ימי הדומה לכלב ים, ולבסוף יש לנו גם את המילה תחש כשם נוסף לכלב שנקרא באנגלית בכמה שמות שהם: דאקל, כלב דקסהונד (Dachshund), כלב נקניק (בשל צורת גופו המוארכת והרגליים הקצרות) או כלב בדג'ר (badger dog).
למרות שיש ספר ילדים שתורגם מאנגלית לעברית על כלב תחש בשם "בייגלה", אין להתבלבל בין כלב הביגל וכלב התחש שהנו גזע אחר.
האם כלב תחש היפואלרגני?
לא. תחש לא נחשב לגזע היפואלרגני.
לפי ארגון הכלבנות האמריקאי (AKC), הם מנשירים במידה מתונה. עם זאת, בגלל גודלם הקטן עד הבינוני, תחש מטבעו לא ייצור כמות קשקשים כמו כלב גדול.
כמה פרווה משיר כלב תחש?
כלבי תחש הנם בעלי שלושה סוגי פרווה: בעלי פרווה קצרה וחלקה, בעלי פרווה ארוכה ובעלי פרווה זיפית. ויש הבדלים בכמות שכל סוג מנשיר.
למרות שניתן לחשוב שכלבי תחש עם פרווה חלקה וקצרה משילים פחות מהזנים האחרים, זה לא כך. ההשערה היא שבגלל שהשערות הקצרות אינן נצמדות זו לזו, הן נוטות יותר לרחף באוויר ולהצמד לבגדים ובדים. בנוסף, פרווה קצרה יותר אומר מחזור נשירת שיער קצר יותר.
פרוות כלב התחש ארוך השיער נוטה יותר להתקבץ יחד, ולכן היא פחות קלה ולא מרחפת באוויר כ"כ.
לתחש בעל הפרווה הזיפית יש פרווה כפולה עבה וצפופה – ומבחינה טכנית, יש להם יותר שיער להשיל. עם זאת, הפרווה התחתונה עוזרת להחזיק את השערות הארוכות והגסות יותר ולכן הוא ישיל פחות.
לסיום
אם כבר בבעלותכם כלב תחש, עליכם ללמוד כל מה שאתם יכולים לגביהם וללמוד לעבוד איתם במקום נגדם.
אם אתם מחפשים להוסיף גור חדש לביתכם, אנא קחו בחשבון את כל האמור לעיל והיו כנים בשאלה אם תחש הוא הגזע המתאים עבורכם.
הרבה כלבים, וגם כלבי תחש מגיעים בסופו של דבר למקלטים מדי שנה או ננטשים מכיוון שאנשים לא יודעים למה הם נקלעו כשהם הביאו הביתה את אחד הכלבים הקטנים, החמודים והמצחיקים האלה.
ולכן, כאשר אתם מחפשים כלב תחש, חפשו תחש לאימוץ במקלטים ואולי תחש למסירה מאנשים פרטיים שלא יכולים להמשיך ולגדל את כלב התחש שלהם.
כלב תחש תמונות
מקורות: על ההיסטוריה של כלב התחש: Dachshund History: The Badger Dog’s Fascinating Past
