רועה גרמני, האם הוא בשבילכם ומה חשוב לדעת כשמאמצים
הרועה הגרמני, הוא אחד מגזעי הכלבים הפופולאריים ביותר בארץ ובעולם. מדובר בכלב עבודה רב-תכליתי, חכם, מסור ונאמן למשפחתו.
הרועה הגרמני שייך למשפחת כלבי הצאן, אך יכולותיהם הופכות אותם לכלבים שיכולים לבצע מספר עצום של משימות החל מסיוע לעיוורים, טיפול באנשים, שמירה, כלבי משטרה למגוון תפקידים, וכמובן כלבי משפחה נאמנים וטובי מזג.
המשיכו לקרוא כדי ללמוד עוד על הגזע המופלא הזה, והאם כלב רועה גרמני הוא הכלב בשבילכם.
ההיסטוריה המעניינת והמפתיע של הרועה הגרמני
למרות שהרועה הגרמני הוא אחד מגזעי הכלבים הידועים והפופולאריים ביותר בעולם, הרועה הגרמני הוא גזע חדש יחסית.
הגזע החל בעצם בשנת 1899, והוא חייב את קיומו לאיש אחד: קפטן מקס פון סטפניץ. איש צבא גרמני שפרש מקריירה בפרשים הגרמניים בכדי להתמסר לתשוקה שלו: ליצור זן גרמני של כלב רועים שיהיה מהיר, חזק ואינטלגנטי.
מאות שנים קודם לכן, ברחבי אירופה, הרועה הגרמני שימש להנהגה ולהגנה על עדרי צאן ובקר, אך איש לא הפך את כלבי הצאן לגזע אחד.
וכך, בשנת 1898, פון סטפניץ ולקח על עצמו את המשימה ליצור את כלב הצאן המושלם.
הוא נסע הרבה בחיפוש אחר הכלב שממנו ירביע ויצור את הזן הזה, עד שמצא אותו בתערוכת כלבים בשנת 1899. כלב דמוי זאב שקנה, גידל והרביע ממנו את הצאצאים שהם אבות אבותיהם של כלב הרועים הגרמני שאנו מכירים כיום.
עם צמצום הצורך בכלבי רועים, קפטן מקס שכנע את ממשלת גרמניה להשתמש בגזע למטרות שיטור וצבא. במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש הרועה הגרמני ככלב של הצלב האדום, שליח, מציל, שומר, נושא אספקה וזקיף.
פיצול לזן האמריקאי והגרמני של הרועה הגרמני
חיילי ארצות הברית התרשמו גם מאיכויות הכלב, ובמהלך המלחמה הגזע הפך פופולרי גם בארצות הברית.
צבא בעלות הברית ציין את האומץ והאינטלגנציה של כלב הזאב, ולקח כמה כלבים מגזע זה בחזרה לארצות הברית.
גור רועה גרמני קטן שחולץ על ידי רב"ט אמריקאי, הוחזר איתו לארצות הברית הפך לאחד מכוכבי הוליווד על ארבע רגליים המוכרים ביותר בזמנו: רין טין טין, כלב רועה גרמני שהופיע ב -26 סרטים ועזר לפופולריות של הגזע בארצות הברית.
וכך נוצרו שני זנים של כלב הרועה הגרמני: הגרמני והאמריקאי. לאחר מלחמת העולם השנייה, הרועים הגרמניים שגדלו באמריקה וגרמניה החלו להיבדל דרמטית.
מכיוון שרועים גרמניים שגדלו בארה"ב נכשלו בבדיקות ביצועים ובדיקות בריאותיות למחלות גנטיות, החלו בשלב מסוים מחלקות הצבא והמשטרה של ארה"ב לייבא כלבי עבודה מהזן הגרמני.
בעשורים האחרונים, כמה מגדלים אמריקאים החלו לשים שוב את הדגש על יכולות הגזע ולא רק על המראה, והחלו לייבא כלבי עבודה מגרמניה כדי להוסיף לתוכנית הרבייה שלהם.
בכל מקרה, עד עצם היום הזה, הרועה הגרמני הוא אחד הגזעים הפופולאריים ביותר בעולם.
מאפיינים פיזיים של הרועה הגרמני
הופעה כללית
הרועה הגרמני הוא כלב חזק, זריז, שרירי, ערני ומלא חיים. מבנה גופו מאוזן היטב.
הכלב ארוך וגבוה, בעל מבנה גוף שכולל קו מתאר של קימורים חלקים.
הראש פרופורציונלי לגוף ומתאים למין הכלב, כך שראש של רועה גרמני זכר צריך להיות יותר גדול משל הנקבה שהוא יותר קטן ונשי בעליל. לרועה הגרמני יש הבעה חדה ואינטליגנטית.
העיניים בגודל בינוני, בצורת שקד, מעט אלכסוניות ולא בולטות. הצבע כהה ככל האפשר.
האוזניים מחודדות בקצוות, זקופות ביחס לגולגולת, ופונות קדימה.
הצוואר חזק ושרירי, בגודל פרופורציונאלי לראש וללא קפלי עור רופפים. כאשר הכלב קשוב או נרגש, הוא מרים את ראשו וצווארו גבוה; אחרת הראש ילך קדימה במקום למעלה.
השכמות גבוהות יותר ומשופעות לעבר מפלס הגב. הגב ישר, בינוני באורכו ושרירי.
גובה ומשקל של רועה גרמני
גובהו של רועה גרמני זכר הנו 60 עד 65 סנטימטרים בשכמות; גובה של נקבת רועה גרמני יהיה 55 עד 60 סנטימטר. המשקל של רועה גרמני נע בין 30 ל -40 ק"ג לזכרים ובין 22 ל -32 ק"ג לנקבות.
סוג פרווה וצבע פרווה של רועה גרמני
לכלב הזאב יש שני סוגי פרווה. לחלקם פרווה בעלת שכבה כפולה באורך בינוני, ולאחרים שכבה יחידה וארוכה (זהו סוג פחות נפוץ).
אצל הזן בעל הפרווה הכפולה באורך בינוני, השכבה העליונה היא צפופה, מעט קשה וצמודה לגוף, לעיתים היא גלית ומתוחה. היא מגנה על הכלב מפני גשם, שלג ותנאי מזג אוויר ועמידה בפני איסוף רוק ולכלוך.
יש גם רועים גרמנים עם פרווה ארוכה שאינם מוכרים ע"י האיגוד האמריקאי לכלבים (AKC) ואף שהם פחות נפוצים, ניתן למצוא כלבי רועה גרמני ארוך פרווה אפילו לזוג הורים ששניהם בעלי פרווה קצרה.
אצל הזן בעל הפרווה הארוכה, הפרווה רכה יותר ובעלת שכבה אחת כך שהם פחות מוגנים מתנאי מזג אוויר ופחות מתאימים לשמש ככלבי עבודה.
הפרווה של הרועה הגרמני יכולה להיות במגוון צבעים ודוגמאות, בין השאר יש רועה גרמני שחור (שהוא נדיר יותר); שחור ושמנת; שחור ואדום; חום וצהבהב, שחור אפור; שחור; אפור בהיר; עם צורת אוכף שחור ומסכה שחורה וגם עם כתם לבן בחזה, למרות שכלב זאב אינו יכול להיות לבן לגמרי.
הרועה הגרמני משיר שיער כל השנה ואם יש לכם או שאתם חושבים לגדל רועה גרמני זאת עובדה שתצטרכו לקבל.
תנועה של רועה גרמני
אופן התנועה של הרועה הגרמני היא אחד מסימני ההיכר שלו ולכן בחרנו להקדיש לכך חלק נפרד.
אפשר לומר שכלב הזאב הוא כלב דוהר. המבנה שלו עוזר לו לדהור במין ריצה קלה, זורמת שנראית כמעט חסרת מאמץ. מין ריצה קלה שבה הוא יכול לכסות שטח גדול במספר צעדים קטן יחסית.
גם בהליכה הוא מכסה שטח גדול עם הצעדים הארוכים שלו של הרגליים הקדמיות והאחוריות כאחד.
מבנה הגוף ועמידה בסטנדרטים של הגזע הם אלה שמאפשרים לכלב הזאב לנוע בצורה כזו ולכן אם יש סטייה מכך אז גם התנועה של הכלב תהיה פחות זורמת וחסרת מאמץ.
רועה גרמני אופי
הרועה הגרמני הוא כלב אמין, רגוע, ואמיץ ביותר שיגן בחייו על משפחתו ובעליו.
הם לא מתיידדים מיד, אבל ברגע שהם כן, הם נאמנים מאוד.
עם משפחתם הם רגועים וידידותיים, אך כאשר הם מאוימים הם יכולים להיות תוקפנים ומגוננים, מה שהופך אותם לכלבי שמירה מצוינים.
הם חשדנים כלפי זרים, אבל אינם תוקפנים מטבעם.
גזע אינטליגנטי ואנרגטי זה מרגיש במיטבו כשיש לו עבודה לעשות, כל עבודה שהיא. ניתן לאמן את הרועה הגרמני לעשות כמעט כל דבר החל מהזהרת אדם חירש בדבר צלצול בדלת, כלב חיפוש והצלה, כלב נחייה, כלב משטרה וכלב טיפול.
הוא יעשה הכל כדי לרצות את בעליו ויהנה מכך. הוא טוב מאוד עם ילדים קטנים ובעל סבלנות כלפיהם אפילו עם הצקות (בגבולות הסביר כמובן!).
טיפול ברועה גרמני
דבר אחד שהרועים הגרמנים אינם טובים בו הוא להיות לבד לפרקי זמן ארוכים.
הם יכולים לגור בדירה או בחוץ, אך ללא החברה הנחוצה להם, כמו גם פעילות גופנית וההזדמנות להפעיל את האינטליגנציה שלהם, הם יהיו משועממים ומתוסכלים.
רועה גרמני שלא מתעמל הרבה ומשפחתו מתעלמת ממנו עלול להוציא אנרגיה בדרכים לא רצויות, כמו נביחות ולעיסה של דברים כגון רהיטים, נעליים וכל הבא לפה.
כלב רועה גרמני חייב להמשיך להיות עסוק בלימוד, משחק ועבודה. פעילות גופנית יומית, הן פיזית (כמו ריצה ופריסבי) והן מנטלית (כמו אימונים).
אם אין לכם לפחות שעתיים ביום להקדיש לכלב הזאב שלכם להליכות מהירות, טיולים ארוכים ומשחקים אז אולי זה לא הכלב בשבילכם, הכלב יהיה מתוסכל ויביע זאת באמצעות התנהגויות לא רצויות.
הם אומנם כלבי שמירה מצוינים, אך לעולם אין לקשור את הרועה הגרמני בחצר או במרפסת כדי לעמוד על המשמר שעות ארוכות. לאף כלב לא צריך לעשות את זה; הדבר מוביל לתסכול ותוקפנות.
הרועה הגרמני הכי שמח לחיות בבית עם משפחתו.
גישה לחצר מגודרת גדולה, בה הם יכולים לשרוף חלק מהאנרגיה הטבעית שלהם, יכולה להיות נהדרת, אם כי זה לא אמור להחליף את ההליכות היומיומיות שהם צריכים.
אולי יעניין אתכם: משחקי חשיבה לכלבים.
טיפוח רועה גרמני
כפי שהזכרנו, הרועה הגרמני משיר הרבה.
הברשת הפרווה של רועה גרמני פעמיים עד שלוש בשבוע תעזור להפטר מפרווה מתה ולמנוע ממנה למצוא דרכה לבגדים ולרהיטים שלכם.
באקלים הישראלי יש נשירה מאסיבית יותר לקראת חודשי הקיץ.
דרך נוספת להפחית את הנשירה היא סירוק באמצעות מוצר שנקרא פורמינייטור, זה סוג של מסרק לסירוק עמוק יותר שמסיר ביעילות שיער רופף יותר לפני שידבק לרהיטים ולבגדים שלכם, לא פוגע בשכבה העליונה של הפרווה שמגינה על הכלב והנה קלה לשימוש. ולא פחות חשוב, סירוק זה מפחית בצורה ניכרת את כמות הפרווה שהכלב שלכם ינשיר.
אל תרחצו את הכלב לעתים קרובות מדי. הרחצה מסירה את שכבת השמנים ששומרת על בריאות העור והפרווה שלו, אז קלחו אותם רק כאשר הם באמת זקוקים לה.
הרועה הגרמני נוטה להיות נקי וחסר ריח.
יש לקצץ את הציפורניים אחת לחודש ולבדוק את האוזניים אחת לשבוע ולנקות אם יש לכלוך, אדמומיות או ריח רע שעלול להצביע על זיהום. התייעצו עם הווטרינר שלכם או עם מומחה לגבי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. אם זה יבוצע בצורה לא נכונה זה יכול לפגוע ולפצוע את הכלב.
חינוך ואילוף הרועה הגרמני
הרועה הגרמני הוא בן לוויה חכם מאוד וכלב עבודה יוצא דופן. עקביות ואימונים מבוססי תגמול חיוביים יניבו תוצאות מצוינות.
סוציאליזציה/חשיפה מוקדמת של רועה גרמני
הרועה הגרמני הוא כלב מאוד אינטליגנטי שניתן לאילוף בקלות יחסית, אך כמו עם כל הכלבים, הרועה הגרמני זקוק לסוציאליזציה מוקדמת.
עליו להיחשף להרבה אנשים שונים, מראות, צלילים וחוויות משלב הגורות.
סוציאליזציה מסייעת להבטיח כי גור הרועה הגרמני שלכם יגדל להיות כלב מאוזן היטב מבחינת אופיו והתנהגותו.
חרדת נטישה של רועה גרמני
אילוף באמצעות כלוב היא דרך נהדרת לא רק לאלף גור בכדי לא לעשות את צרכיו בבית, אלא גם כדי ללמד אותו להיות רגוע ומאושר כאשר הוא צריך להיות לבד בבית שעות רבות.
זה חשוב במיוחד עבור הרועה הגרמני, שלפעמים סובל מחרדת פרידה או חרדה קיצונית כשהוא נשאר לבד.
נביחות לא רצויות
יש נביחות רצויות כמו התראה מסכנה, או משיכת תשומת לב במקרה חירום ויש נביחות לא רצויות.
רועה גרמני נוטה לנביחות כמו גזעי רועים רבים. אם הכלב משועמם וזו הסיבה לנביחות, זו יכולה להיות בעיה.
לימוד הפקודה "שקט" צריך להיות חלק מאימון הציות של כל הרועה הגרמני.
כמובן שאילוף כלב הנה תורה שלמה ורצוי להיעזר במאלף מקצועי לפחות להתחלה כדי להתחיל את האילוף בצורה הטובה והמדויקת ביותר שתחסוך לכם זמן ותסכול ותהפוך את כלבכם למאולף ומחונך.
לחצו כאן אם הכלב שלכם לא מפסיק לנבוח, כדי לגלות מה יכולה להיות הסיבה.
לעיסה, נזק לרכוש וסכנה לכלב
הרועים הגרמנים אוהבים ללעוס ובעלי לסתות חזקות. אם הם בוחרים את הדבר הלא נכון לנגוס בו, הם עלולים לפגוע בשיניים, לבלוע משהו שיגרום להם לחלות, או אפילו להיחנק.
שמרו על הכלב שלכם ועל חפציכם על ידי מתן עצמות דחוסות לכלבים וצעצועי לעיסה בטוחים (לעולם לא עצמות מבושלות שמסוכנות לכלבים).
תהליך האילוף ללעיסה בטוחה בלבד רצוי שיתחיל בגיל צעיר כשהכלב עוד גור ומחפש ללעוס מכל הבא לפה.
בריאות הרועה הגרמני
הרועים הגרמנים הם בדרך כלל בריאים, אך כמו כל הגזעים, הם נוטים למצבים בריאותיים מסוימים. לא כל הרועים הגרמנים יחלו בחלק או בכל המחלות הללו, אך חשוב לזכור אם אתם שוקלים להביא גזע זה.
כמה מחלות תורשתיות אליהן הן מועדות הן דיספלסיה של מפרק הירך, דיספלסיה במרפק, בעיות עיכול, מיאלופתיה ניוונית, אקזמה כרונית, קרטיטיס (דלקת בקרנית), ואלרגיות מגע (מגע בחומרים מסויימים) או למזון.
באופן כללי, חשוב להקפיד על החיסונים שלו ובדיקה שגרתית לפחות אחת לשנה כדי לוודא שהכל תקין.
אחד הדברים שחשוב להחליט כאשר מגדלים רועה גרמני זה האם לסרס אותו ואם כן באיזה גיל. אתם מוזמנים ללמוד עוד על כך במאמר הבא שמדבר על הגיל האידיאלי לסירוס רועה גרמני.
אימוץ רועה גרמני
למרות איכויותיו תוכלו למצוא כלבי רועה גרמני במקלטים מוניציפליים לבע"ח ובעמותות השונות. אז אם תבדקו יש סיכוי טוב שתוכלו למצוא רועה גרמני גזעי שננטש ולתת לו בית, והוא או היא, בתמורה יתנו לכם אהבה, נאמנות ומסירות שאין שניה לו.
כמה זמן רועה גרמני חי?
אורך החיים הממוצע של רועה גרמני הוא בין 10 ל -13 שנים. חלקם עשויים לחיות חיים קצרים יותר אם הם סובלים מבעיות בריאות יוצאות דופן, בעוד שחלקם יכולים לחיות מעבר ל -13 שנים אם הם במצב בריאותי תקין. כמעט 50% מגזע כלבים זה מת בין גיל 10 ל -13 שנים.
ממה בדרך כלל מת רועה גרמני?
כמו גזעים אחרים של כלבים גדולים, גם הרועה הגרמני מועד יותר למחלות שקשורות לשריר-שלד. ואכן הרבה מהם מתים ממחלות שקשורות להפרעות בתנועה כמו דיספלסיה של מפרק הירך או מיאלופתיה.
האם רועה גרמני מסוכן?
הרועה הגרמני הוא גזע שמגן באופן טבעי על בעליו. אם כלב רועה גרמני אינו מאולף כראוי, הוא עלול להיות תוקפני עם זרים. בסקר [1] שנערך בארה"ב בשנת 2016 בקרב יותר מ- 7500 אנשים שננשכו, נמצא שמספר הנשיכות שנגרמו ע"י רועה גרמני היה הרב ביותר. יש כמובן לקחת בחשבון שככל שהגזע יותר פופולרי אז שכיחות הנשיכות גבוה יותר אבל עדיין מדובר במספר גבוה. לפי המכון ההומאני האמריקאי (American Humane Association) ב- 92% מהנשיכות הקטלניות מעורב כלב זכר (מכל גזע) ומתוכם 94% היו לא מסורסים.
האם רועה גרמני משיר הרבה שיער?
לרועה הגרמני יש פרווה כפולה באורך בינוני כאשר הפרווה החיצונית צפופה. הרועה הגרמני משיר כל השנה ובעונות המעבר (אביב וסתיו) הוא גם מחליף את הפרווה התחתונה, מה שגורם לנשירה יותר מסיבית בתקופות אלו. בקיצור אם חיפשתם כלב היפואלרגני, אז הרועה הגרמני הוא לא הכלב בשבילכם.
האם רועה גרמני זה הכלב בשבילך?
הרועה הגרמני אינו הגזע בשבילך אם את/ה מחוץ לבית לעתים קרובות ולזמן ממושך.
כאשר הם נשארים לבד, הם עלולים להיות חרדים או משועממים, והם עשויים להביע זאת בדרכים שאתם והשכנים לא יאהבו, כגון נביחות, לעיסה וחפירות.
הם משירים הרבה שיער! אז אם זו בעיה עבורכם, אל תקחו רועה גרמני.
כלב זאב זקוק להרבה פעילות גופנית ומנטלית על בסיס יומי, משחקים טיולים ארוכים וזמן יחד אתכם, אז אם יש לכם אורך חיים עסוק ואתם לא יכולים להקדיש לה לפחות שעתיים ביום אז אולי כדי שתשקלו לקחת גזע אחר, או אולי לאמץ חתול או אפילו דג זהב.
מקורות
[1] https://www.dogbreedinfo.com/articles/dogbitesurvey2016.htm
- רועה גרמני תקן הגזע: רועה-גרמני/תקן-הגזע https://www.gsd.co.il/
