כלב הפקינז

כלבי הפקינז שייך לקטגוריית כלבי טוי שהנה הקטנה ביותר, אך מלבד גודלם, קשה לפספס את המראה המיוחד שלהם וקשה שלא להתאהב באופי המיוחד שלהם.

הפקינז שמוצאו מסין גודל להיות כלב שעשועים ובן לוויה נאמן לאנשי הקיסרות הסינית, ואכן הוא נאמן ובעל גינוני מלכות כיאה לייחוסו. בשל ראשו הגדול ובעל הרעמה הוא גם נקרא בקרב אוהביו "פקינז ראש אריה". פרוותו הכפולה היא ארוכה וישרה. הפקינז אינטלגנטי ובעל דעה משלו על כל דבר. מתאים לגידול בדירה וידידותי לילדים, כל עוד הם לא מציקים לו.

הפקינז הוא לא כלב שמתאים לכל אחד, אבל אם אתם מעריכים כלב עם אישיות חזקה מצד אחד אבל שיהיה נאמן ואוהב מצד שני, מחפשים כלב שמתאים גם לדירה קטנה, שלא צריך הרבה פעילות גופנית ולא מפריעה לכם נשירה, אז המשיכו לקרוא כדי לגלות עוד על הזן המלכותי הזה כאן, ב- alldog.

כלב פקינז מאפיינים פיזיים

הפקינז הוא כלב קטן וקומפקטי עם עצמות כבדות וראש רחב ושטוח שגדול יחסית לגופו. עצמות הלחיים והלסת התחתונה שלו רחבה, מה שתורם למראה ראש רחב ומלבני.

אם מסתכלים על הפקינז מהצד ניתן לומר שפניו שטוחות.

אפו שחור ופחוס וצווארו קצר ועבה.

חלק גופו האחורי של הפקינז קל יותר מחלק גופו הקדמי. זנבו קצר ומקושת כלפי מעלה.

כלב הפקינז שוקל עד 5 ק"ג וגובהו בין 15 ל – 23 ס"מ. יחסית לגודלו הוא כבד בגלל המבנה שלו ועצמותיו, כך שמי שמרים אותו יכול להיות מופתע ממשקלו הכבד יחסית לגודלו הזעיר.

פרוותו של הפקינז ארוכה בצוואר ובכתפיים ביחס לשאר הגוף, מה שמקנה לו את רעמת האריה המפורסמת שלו עם התספורת הנכונה. הפרווה שלו מגיע במגוון צבעים וגוונים: מזהב-אדמדם, לגוונים כהים יותר של אדום ועד חום, אפור, שחור ואפילו לבן.

עיניו בולטות, גדולות, כהות ונוצצות.

אופן ההליכה של הגזע ייחודי וניתן לתאר אותו כדהרה "מתנדנדת" או "מתגלגלת".

ההיסטוריה של הפקינז

מקור כלב הפקינז הוא בסין שם גודל ע"י בני האצולה והקיסרים.

לפני שנגלה עוד על ההיסטוריה שלו, שווה להתחיל באגדה הידועה ביותר על הפקינז שקשורה… לאריה ובודהא.

האגדה הסינית העתיקה מספרת שפעם היה אריה שהתאהב במרמוסטה (סוג של קוף), אבל הבדלי הגודל הפריעו להם להתחתן. האריה ביקש מבודהא שיקטין אותו אבל ייתן לו לשמור על לב האריה האמיץ שלו. בודהא נענה לבקשתו, וכך נוצרו הפו-לין, כלבי האריה הסיניים.

האגדה היפה הזאת היא כמובן רק אגדה, אבל יש בה גרעין של אמת: הרעמה של הפקינז מזכירה את זו של האריה ואומץ ליבו של כלב הפקינז במיוחד ביחס לגודלו הוא באמת יוצא דופן. בנוסף, הפקינז מן הסתם "כווץ" ע"י הסינים לא מאריות אומנם, אלא מגזעי כלבים גדולים יותר.

הסינים עמלו על יצירת גזעי כלבים שטוחי פנים והפקינז יחד עם השיצו והפאג הם התוצר של הרבעות קפדניות לאורך אלפי שנים.

מקור השם פקינז הנו משם עיר הבירה פקין (היום בייג'ין), שם ממוקמת "העיר האסורה". הוא גודל רק ע"י אנשי אצולה מארמון הקיסר ופשוטי העם היו צריכים לקוד לפניו. בנוסף, כלבי הפקינז זכו לשומרים משלהם ולא היו מורשים לעזוב את הארמון.

בשנת 1860 פלשו כוחות בריטים לארמון המלוכה בזמן מלחמת האופיום השנייה. הקיסר ומלוויו הצליחו להמלט, אך מאחור נותרה אחת מדודותיו של הקיסר. כשכוחות האימפריה הבריטית פרצו לארמון היא התאבדה כדי לא ליפול לידיהם וגופתה נמצאה שמורה ע"י 5 כלבי פקינז.

חמשת כלבי הפקינז האלה נלקחו ע"י החיילים והובאו כמתנה לאנשי אצולה בריטים ואחד מהם אפילו הגיע לידי הוד מלכותה המלכה ויקטוריה. תוך זמן לא רב נהפכו הפקינזים, בזכות המראה והאישיות שלהם לפופולריים בממלכה הבריטית.

בשנים שלאחר מכן הסינים נעשו פתוחים יותר להסרת המגבלות בקשר לכלבי הפקינז, ואף נתנו במתנה כמה כלבים מהגזע לאמריקאים רבי מעלה וביניהם ביתו של הנשיא רוזוולט.

בתחילת המאה שעברה נעשה הפקינז פופולרי גם בשאר מדינות אירופה, בתחילה ע"י אנשי אצולה ובעלי ממון וכיום הוא כלב פופולרי בכל שכבות האוכלוסייה ברחבי העולם, בישראל הוא הכלב השני הפופולרי ביותר כאשר רק השיצו עוקף אותו.

פקינז אופי ואישיות

הוא אולי נראה קצת מצחיק ומוזר, אבל הפקינז הוא טיפוס קשוח, רציני ואמיץ.

בסינית אחד משמותיו הוא כלב האריה, לא רק בגלל רעמתו שמזכירה את זו של אריה אלא גם בזכות מזגו העצמאי והאינדיבידואלי.

למרות גודלו הזעיר, לא מדובר בכלב עדין אלא בכלב אמיץ שיגן על בעליו עד מוות, מלא תעוזה והערכה עצמית.

אבל למרות שהפקינז הוא כלב בעל הרבה ביטחון, גינוני מלכות, קצת עקשנות ואחד שיודע מה הוא שווה, מדובר בכלב מלא חיים, טוב לב שיכבד אותך אם תכבד אותו. הוא נאמן ומגן על בעליו, ותמיד מזהיר בנביחה כשמופיעים זרים.

הפקינזים מאוד חמים ואוהבים עם משפחתם אך מרוחקים וחשדנים עם זרים. המאפיין הזה הופך אותם לכלבי שמירה מצוינים; הם פשוט אוהבים לנבוח כשזרים מתקרבים.

יש פקינזים שנוהגים לנבוח יותר מדי, לכן מומלץ כבר בשלב מוקדם ללמד אותם מתי לעצור.

פקינז עם ילדים

פקינז אינו בחירה טובה עבור משפחות עם פעוטות וילדים קטנים שעלולים להתייחס אליו בחוסר זהירות ולגרום לו בלי כוונה לפציעה או גרוע מזה.

גם הפקינז עצמו לא יסבול שיתפסו אותו או התייחסו אליו בפרעות ולא יהסס להגן על עצמו.

וכמובן, תמיד יש לפקח על כל אינטראקציה בין כלבים לילדים בכל גיל.

פקינז עם כלבים ובעלי חיים אחרים

פקינזים לא תמיד מסתדרים עם כלבים אחרים. הם מעדיפים את חברתם של כלבי פקינז ויכול לקחת להם הרבה זמן להתרגל לבעלי חיים אחרים בבית.

אך עם סוציאליזציה נכונה – חשיפה מוקדמת לאנשים רבים אחרים, בעלי חיים אחרים, מראות, צלילים וחוויות – הם יכולים להיות החברים הכי טובים עם כלבים וחתולים אחרים ולכלול אותם בקבוצת המלוכה שלהם.

טיפוח פקינז

לפקינז פרווה בעלת שתי שכבות. השכבה העליונה היא ארוכה, גסה וישרה, שעוטפת אותו כמו הילה פרוותית, ומתחתיה שכבה עבה ורכה. נאמן לתיאורו ככלב אריה, פרוות הפקינז ארוכה יותר באזור הצוואר והכתפיים, כשהפרווה בשאר חלקי הגוף קצרה מעט יותר.

הפרווה ארוכה ושופעת, אך לא אמורה להסתיר את צורת הגוף.

הפרווה של הפקינז יכולה להיות במגוון צבעים ולא חייבת להיות אחידה.

פקינזים לבנים לגמרי זכו להערכה רבה על ידי הסינים והם עדיין פופולריים כיום.

ללא קשר לצבע הפרווה, העור החשוף של הלוע, האף, השפתיים וחישוקי העיניים הוא שחור.

איך וכמה להבריש את פרוותו של הפקינז

אפשר להבריש את פרוותו מדי שבוע במברשת זיפים קטנה או מסרק שגם יוציא את השערות המתות.

רצוי להרטיב מעט את הפרווה בספריי עם מים לפני ההברשה כדי למנוע שבירת שיער. חשוב להבריש בעדינות את שתי השכבות של הפרווה כדי להוציא את השיער המת שיוצר קשרים וגושי שיער.

תוך כדי הברשה, חשוב לרסס עם מעט מים מדי פעם.

ניקוי ורחצה של הפקינז

לפקינז הרבה קפלי עור בפנים ומסביב לעיניים. רצוי לנקות את האיזורים האלה מדי יום בעזרת צמר גפן לח כדי למנוע בעיות באזור.

חשוב שקפלי העור יהיו נקיים ויבשים כדי למנוע זיהומים. בכל פעם שהפקינז שלכם נרטב, ייבשו היטב את קפלי העור עד שלא תשאר רטיבות.

את הפקינז יש לרחוץ רק עם שמפו המיועד לכלבים. ניתן להשתמש גם בשמפו ספריי יבש לכלבים.

חשוב לגזור את השיער בכפות הרגליים של הפקינז כדי למנוע שם גושי שיער, הצטברות של לכלוך, קוצים ועצמים אחרים.

מתי צריך לקצץ את הציפורניים של הפקינז

כשאתם יכולים לשמוע את נקישות הציפורניים כשהפקינז הולך על הרצפה זה הזמן לקצוץ אותן. בד"כ כלל פעם בשבועיים או שלושה.

היגניית שיניים ופה של הפקינז

בעיות שיניים שכיחות יותר אצל כלבים קטנים ולכן חשוב להרגיל את הפקינז לצחצוח שיניים שבועי (רצוי יותר) כבר מגיל צעיר, גם כדי שלא תצטבר אבנית, וגם, ולא פחות חשוב, כדי שהמלאכה תהיה קלה יותר לביצוע בגיל מאוחר יותר.

הדבר יעזור במניעת מחלות פה ושיניים ויעריך את חייו ואיכותם.

אילוף פקינז

למרות שכלבי הפקינז הם כלבים חכמים, הם גם עקשנים ולכן יכולים להיות קשים לאילוף. עונשים ושיטות אימון נוקשות ישיגו את התוצאה ההפוכה. מה שעובד איתם זה שיטות אימון חיוביות עם תגמולים בכל פעם שהם עושים משהו שאתם אוהבים.

אם תהיו יצירתיים ותוכלו לשכנע אותם שמה שאתם רוצים שהם יעשו זה בעצם הרעיון שלהם ומשתלם להם אז האילוף יהיה קל יותר.

בגלל שלפקינז אופי עיקש וחזק חשוב ללמד אותו את מיקומו בהיררכיה המשפחתית. ברגע שהפקינז יבין זאת הוא יהיה הרבה יותר רגוע ויציב.

קשור: פקינז אופי, התנהגות ואילוף.

פקינז – פעילות גופנית

הפקינז הוא כלב מושלם לגידול בדירה, לא חשוב אם קטנה או גדולה, העיקר שיוכל לרוץ ולהשתולל. חשוב שהאזור יהיה מגודר מסכנות אפשריות בגלל שהפקינזים הם כלבים סקרנים שאוהבים לחקור כל מקום.

הם זקוקים לטיולים לא ארוכים בחוץ ויהיו חברה מצוינת להליכה בשכונה או בפארק.

בבית הם יוציאו אנרגיה בריצות, במיוחד אם יש להם עוד חבר פקינז או כלב אחר.

הפרווה העבה שלהם לא מגינה עליהם מתנאי מזג האוויר, ולכן הפקינזים הם כלבי בית ולא מתאימים לגידול בחוץ.

האף הפחוס שלהם בשילוב הפרווה העבה הופך אותם לרגישים לחום, ולכן הם צריכים לחיות בסביבה ממוזגת.

פקינז – בריאות

כלבי הפקינז בריאים בד"כ, אבל בגלל מבנה הפנים והאף הפחוס שלהם, יש כמה בעיות בריאותיות שיותר נפוצות בגזע הפקינז מאשר בגזעים אחרים.

האף הקצר בשילוב עם הפרווה העבה שלהם הופך אותם לרגישים לחום. אז כשאתם הולכים איתו בחוץ, בייחוד כאשר חם, שימו לב ואם הוא מתחיל להתנשף, עצרו ותנו לו לנוח ולהתאושש.

כמו שכבר הזכרנו הקמטים בפנים הם מקום להצטברות לכלוך וזיהום מה שיכול להוביל לדלקות, ולכן חשוב לשמור עליהן נקיות ויבשות.

הפקינז גם נוטים להשמנה, כך שיש צורך לדאוג להם לתזונה מאוזנת ולא להזניח את ההתעמלות היומית שלהם, אומנם הם לא הכלבים הכי אתלטים אבל הם עדיין זקוקים לפעילות גופנית מתונה כל יום.

בגלל מבנה הפנים שלהם הם עלולים לסבול מבעיות עיניים ואוזניים.

פריצות דיסק, בעיות לב וסוכרת הן מחלות נוספות שעלולות להתפתח בגיל מאוחר יותר.

אם יש לכם נקבת פקינז, אז חשוב לדעת שתהליך ההריון שלהן הוא יחסית קשה ומסוכן ביחס לגזעים אחרים.

רוב הסיכויים שפקינז ממגדל אחראי יהיה בריא ויחיה חיים ארוכים וטובים, אבל חשוב להיות מודע גם לבעיות הבריאותיות וכמובן לקחת את הכלב לחיסונים, בדיקות שגרתיות ובדיקות נוספות אם חושדים במשהו חריג.

שאלות נפוצות

סיכום, האם הפקינז הוא הכלב בשבילכם?

הפקינז הוא כלב גדול בגוף קטן, יש לו אומץ ורעמה של אריה, לא הכי קל לאילוף ותמיד מגיב טוב יותר לחיזוקים חיוביים. הוא כלב אינטלגנטי אבל גם עקשן ובעל ביטחון עצמי גבוה.

אם אתם מחפשים כלב שלא צריך הרבה טיולים, ישמח להתפנק אתכם על הספה ואין לכם בעיה עם שערות כלבים (הפקינז משיר הרבה), אז יכול להיות שהפקינז הוא הכלב בשבילכם.

הפקינז הוא כלב רציני ולפעמים חסר סבלנות ופחות מתאים למשפחות עם ילדים קטנים.
הפקינז מתאים לאנשים מבוגרים, וגם למי שלא גידלו כלב לפני כן.

אם לא נותנים לו יחס, הוא יכול לפתח התנהגות תוקפנית ולנבוח הרבה, גם אם אין סיבה נראית לעין לכך.

לכן לפני שמכניסים פקינז לחייכם, וודאו שמעבר לצרכים הגופניים תוכלו לספק לו גם חברה ויחס.

הפקינז הוא לא הכלב לזנוח אותו לשעות רבות או להתעלם ממנו, ובינינו, קשה להתעלם מהאריה הקטן הזה.