דוגו ארגנטינו – המסטיף של דרום אמריקה
הדוגו ארגנטינו המכונה גם המסטיף הארגנטינאי או הדוגו הארגנטינאי, הוא זן חזק, אתלטי ונאמן. כלבי הדוגו הם ציידים נועזים מצד אחד וענקים עדינים שמגוננים על בעליהם מצד שני. יש להם אינסטינקט ציד גבוה, אופי חזק, ולעיתים, חוסר אמון בזרים ובעלי חיים אחרים, תכונות שדורשות בעל כלבים מנוסה כדי לגדל ולחנך כראוי כלב מגזע זה.
גורי דוגו ארגנטינו זקוקים להרבה פעילות גופנית וגירוי נפשי יחד עם אימונים; אחרת הם יכולים להשתעמם בקלות ולהרוס דברים בבית ובחצר. דוגו ארגנטינו שימש לעיתים קרובות לציד חיות גדולות, כולל פומות פראיות שהיו נפוצות בארגנטינה במאה שעברה. כיום חוץ מכלב משפחה עדין ומגונן הם משמשים במדינות שונות גם לעבודה משטרתית, חיפוש והצלה, עבודה צבאית וככלבי שירות.
עם הכשרה מתאימה, הם יכולים להפוך לכלב משפחה וכלב שמירה מדהים.
מקורו של גזע הדוגו ארגנטינו
הדוגו ארגנטינו הוא צאצא של הכלב הלוחם מקורדובה, גזע שגודל ללחימה ושנכחד כעת בעיקר בגלל אופיו האגרסיבי. הוא נהג לתקוף כלבים, אנשים ואפילו נסיונות הרבעה של הגזע היו מסתיימים במלחמת כלבים עד מוות בין הזכר והנקבה שבמקום להזדווג העדיפו להלחם.
שני אחים מארגנטינה אנטוניו נורס מרטינז, רופא בהכשרתו ואחיו הצעיר אוגוסטין רצו כלב ציד חסר פחד שיוכל להתמודד עם שטח מולדתם, כמו גם להיות בן לוויה נאמן וכלב רגוע, ההפך הגמור מהגזע הלוחם מקורדובה.
בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת (1920 והלאה) החל מרטינז להשתמש בגידול סלקטיבי במטרה להפחית את רצונו של הכלב להילחם עם כל כלב אחר כדי שיוכל לשתף פעולה בלהקת כלבים שצדה יחד, וכך להחליף את יצר הלחימה שלו ביצר ציד וליצור את כלב הציד המושלם לחיות גדולות שיהיה גם בעל אופי יציב וידידותי.
השגת מטרה זו לקחה לא פחות מ- 25 שנים ועשרה גזעי כלבים שהיו מעורבים בתהליך ההרבעה כדי להשיג את התכונות הרצויות שנראות כיום בגזע דוגו ארגנטינו.
הגזעים שהשתתפו בתהליך היצירה של הדוגו הארגנטינאי הם:
1) הכלב הלוחם של קורדובה – המקור שממנו היה צורך להוציא את תכונת התוקפנות והאגרסיביות.
2) פוינטר – לתת לו חוש ריח חד, חיוני לציד.
3) בוקסר – הוסיף חיוניות, עדינות, בן זוג משפחתי נאמן.
4) הדני הענק – גודלו.
5) בול טרייר – חסר פחד אך לא אגרסיבי.
6) הבולדוג – העניק לו חזה רחב, ציות ואמיצות.
7) כלב הזאבים האירי – הביא את האינסטינקט שלו כצייד של חזירי בר.
8) הדוג דה בורדו – תרם את לסתותיו החזקות וראשו המסיבי.
9) כלב הרים פירנאי – פרוותו הלבנה (כדי שיהיה קל להבחין בו) והצפופה.
10) המסטיף הספרדי – נתן את הכוח שלו ואת היכולת לנשום דרך שפתיים רפויות תוך כדי שהוא תופס את טרפו.
מרטינז יצר כלב לוויה אמין עם דחף טרף חזק ומבנה שרירי, אידיאלי לציד בשטחים הקשים של ארגנטינה או להיות בן לוויה נאמן.
למרבה הצער, הגזע עדיין משמש לעתים במדינות שונות לקרבות בין כלבים בגלל כוחו ואופיו חסר הפחד. מעבר לזה שמדובר בפעילות לא חוקית, הדבר גם אכזרי כלפי בעלי החיים שנאלצים להשתתף בקרבות האלה שמסתיימים פעמים רבות במוות או פציעות כל כך קשות שאין ברירה אלא להרדים את הכלב שלקח בזה חלק.
כיום, כאשר הציד בלתי חוקי במדינות רבות, וגם בגלל שהרבה אנשים מבינים את האכזריות וחוסר התוחלת שבפעילות זאת, רוב בעלי הדוגו ארגנטינו מגדלים אותם ככלב משפחה מגונן ונאמן שלמרות גודלם, חוזקם הפיזי חוסר הפחד שלהם ויכולת הציד הגבוה הם כלבים עדינים רגישים ומלאי אהבה לבעליהם, שתי תכונות ממש מנוגדות בגזע אחד!
מאפייני הדוגו הארגנטינאי (פיזית)
הדוגו ארגנטינו הם כלבים גדולים שגדלים לגובה רגיל של כ-60 עד 68 ס"מ בחלק הגבוה של הכתף לזכרים ו 60 עד 65 ס"מ בכתף לנקבות.
משקל של דוגו ארגנטינו זכר ממוצע הוא עד 45 ק"ג ונקבה עד 40 ק"ג.
אף על פי שגדלים אלה נחשבים ל"סטנדרט גזע ", ייתכן שחלק מהדוגו ארגנטינו יהיו מעט גדולים או קטנים יותר.
הגוף בדרך כלל מעט ארוך יותר מגבוה, ולדוגו ארגנטינו יש ראשים גדולים ורחבים שגורמים להם להידמות לבולדוג האמריקאי או לפיטבול טרייר האמריקאי. אפם שחור ועם נחיריים רחבות.
פרוותם קצרה ולבנה כך שאפשר יהיה להבחין בהם בכל אזור גיאוגרפי בזמן הציד.
יש לו זנב רחב ומעוקל שמוסיף לו זריזות במרדף אחרי טרף.
בצוואר יש לו כפלי עור ארוכים ואלסטיים לאורך השרירים שהגנו על הכלב כאשר הוא היה בעימות עם חזירי בר וחיות אחרות אותם הוא צד.
אפילו מבנה הפה והשיניים שלו ייחודי. יש לו מבנה שיניים מרובע במקום מעוגל כך שיהיה לו יותר שטח פנים כאשר הוא נושך ועוזר לו לאחוז טוב יותר כל דבר אותו הוא תופס בפיו.
אופי הדוגו ארגנטינו
הדוגו הוא כלב מאוד ערני ושמח, בעל אינטליגנציה גבוה ואפילו שנינות כלבית. זהו כלב של אנשים, ידידותי וחברותי, אלא אם כן ניתנה לו סיבה לא להיות כזה. הביטחון העצמי שלו הופך אותו לבוטח מאוד בבני אדם שאיתם הוא סבלני ותקשורתי.
הדוגו ארגנטינו הוא גזע נאמן עם נטייה להיות מאוד טריטוריאלי, מה שהופך אותם לכלבי שמירה מצוינים. הם מגוננים חסרי פחד על משפחתם ועדינים עם ילדים ממשפחתם.
דחף הטרף החזק שלהם הופך אותם לבני לוויה גרועים לבעלי חיים אחרים כמו חתולים או כלבים קטנים יותר.
הם כלבים עצמאיים הזקוקים לבעלים מנוסה כדי להתמודד עם צרכי האילוף שלהם, במיוחד בכל הנוגע לסוציאליזציה, מכיוון שהדוגו ארגנטינו ידוע בכך שהוא פחות ידידותי לזרים וכלבים אחרים. מסיבות אלה חשוב להתחיל את אימונם מוקדם כגורים.
כלב דוגו ארגנטינאי לא אמור להיות איטי, חסר אינטליגנציה או מרוחק. כלב זה גם לא אמור להיות ביישן או תוקפני ללא סיבה טובה.
כלב דוגו פעילות גופנית, טיולים ומגורים
הם בעלי רצון חזק וזקוקים להרבה פעילות גופנית וגירוי נפשי, ולכן מגורים בדירה אינם המצב האידיאלי עבורם.
מצד שני מדובר בכלבים מאוד נאמנים ורגישים הקשורים למשפחתם, אז אם אתם מחפשים כלב שתוכלו לגדל בחצר רחוק מהמשפחה הדוגו ממש לא מתאים.
גידולו בבידוד רוב שעות היום יהפוך אותו לכלב מתוסכל שיכול גם להיות תוקפני ובלתי מורגל לבני אדם, תכונות לא טובות לשום כלב ופי כמה לכלב גדול וחזק כמו הדוגו הארגנטינאי.
חשוב לטייל איתו שלוש פעמיים ביום ולדאוג שהוא יוכל להוציא אנרגיה במשחקים, רדיפה אחרי כדור, ריצות וכדומה.
אם אין לכם זמן להשקיע באילוף, טיולים והוצאת אנרגיה לכלב שלכם אז גם לכם הדוגו ארגנטינו ממש לא מתאים. מדובר בכלב שמלבד היותו מלא אנרגיה, הוא גם כלב חכם שזקוק לגירויים מנטליים.
טיפול בדוגו ארגנטינאי
כמו שציינו חשוב לספק לדוגו ארגנטינו הרבה פעילות גופנית וגירוי נפשי, מכיוון שהם עלולים להשתעמם, להפוך לחרדתיים והרסניים אם צרכיהם לא יימלאו.
חשוב, כמו אצל כלבים מכל גזע, לקחת אותם לבדיקות תקופתיות וחיסונים אצל הוטרינר, ולשמור על השיניים נקיות.
עליכם לבדוק את האוזניים מדי שבוע ולקצץ ציפורניים מדי חודש. שאל את הווטרינר שלך על הצרכים הסציפיים של כלבכם ווודאו שאתם ממשיך לשמור על הטיפול בבית.
טיפוח דוגו ארגנטינו
לדוגו ארגנטינו יש פרווה קצרה ולבנה, אם כי לפעמים יש כתם של פרווה שחורה בראש. לפרוות הדוגו צריך להיות מרקם של סאטין כאשר מתחזקים אותה כראוי.
למרות שהפרווה קצרה וקלה למדי לתחזוקה, גודלו של הדוגו ארגנטינו מקשה על תהליך הטיפוח. יש להבריש את הדוגו ארגנטינו מדי שבוע ולשטוף אותו כל שלושה חודשים או מוקדם יותר אם הם מתלכלכים.
הם ישילו כמות פרווה לא מבוטלת, אך האורך הקצר של פרוותם הופכת את הנשירה לקצת פחות מורגשת מגזעים ארוכי שיער. ובכל זאת, טוב יהיה לך שיהיה לך גליל מוך בהישג יד.
דוגו ארגנטינו עם ילדים וחיות מחמד אחרות
דוגו ארגנטינו נאמנים מאוד למשפחותיהם, כולל ילדים, כל עוד הם נעשית הכרות והם ורגילים לנוכחותם. עם זאת, ביקור של ילדים אחרים עשוי להוות מעט יותר אתגר, מכיוון שגזע זה אינו ידידותי באופן טבעי לזרים.
ילדים צריכים להיות מפוקחים תמיד עם כלבים, גם כשהם בני משפחה, והם צריכים להיות מאומנים כיצד לקיים אינטראקציה עם בעלי חיים אחרים כדי למנוע תקריות.
שוב, סוציאליזציה נכונה ומוקדמת הכוללת את אימונם לקיים אינטראקציה עם אנשים ובעלי חיים חדשים תעזור, וככל שהאימון מתחיל מוקדם יותר, כך ייטב.
לדוגו ארגנטינוס יש דחף טרף חזק, שעלול לגרום לבעיות כשמדובר בחיות מחמד קטנות יותר, כולל חתולים וכלבים אחרים. הם עשויים ללמוד לקיים אינטראקציה עם בעלי חיים אלה אם הם מאומנים כראוי, אך גזע זה מתאים ביותר לבית שאין בו חיות מחמד אחרות או שיש רק כלבים גדולים אחרים.
חינוך דוגו ארגנטינו
סוציאליזציה ואימונים מוקדמים חשובים לשמירה על הדוגו ארגנטינו. הם חזקים פיזית ובעלי רצון חזק, ולכן הם זקוקים למאמן מנוסה ועקבי שיכול לשלוט ולאלף אותם מבלי לנקוט בכוח או בעונשים פיזיים. הם אינם גזע לבעלי כלבים טירונים.
הוא רגיש מאוד למאלף שלו ואינו יכול לסבול שיטות אימון כוחניות. חיה רב-תכליתית זו מסוגלת לריכוז עז, לומדת במהירות ושומרת על הנלמד כמעט ללא הגבלת זמן; עם זאת, הוא משתעמם בקלות מחזרות מרובות מדי על אותו תרגיל בבת אחת.
לסיכום נושא האילוף חשוב לחזור ולומר שאין להשאירם לבד פרקי זמן ארוכים, ושעם הכשרה נכונה ובית טוב ואוהב, הדוגו ארגנטינו יכול להפוך לבן משפחה אמיץ ומסור, כמו גם לכלב שמירה מצוין.
דוגו ארגנטינו בריאות
הדוגו ארגנטינו הוא כלב בריא יחסית שלא סובל מהרבה מהבעיות הבריאותיות האופייניות לכלבים גדולים.
עם זאת, גם הדוגו ארגנטינו נוטה לכמה בעיות בריאותיות. אחת הסוגיות העיקריות היא חירשות, כאשר כ -10% מהכלבים בגזע הם חירשים באוזן אחת או בשתי האוזניים. זאת חירשות הקשורה לפיגמנט, והיא אופיינית לכלבים בצבע לבן, כולל דלמטים, בוקסר לבן, ובול טרייר לבן.
כאשר שני ההורים של הדוגו בריאים ושומעים תקין בשתי האוזניים, אז הסיכון שלצאצא שלהם תהיה חרשות קטנה בהרבה מ 10%.
הגזע עלול לפתח מצבים אחרים, כולל תת פעילות של בלוטת התריס וגלאוקומה. דוגו ארגנטינוס עלול לסבול גם מדיספלסיה של מפרק הירך, השכיחה בקרב גזעים גדולים.
בניגוד לרוב הגזעים, הדוגו ארגנטינו רגיש לשמש ויכול לקבל כוויות אם הוא נמצא בשמש זמן רב.
כלב דוגו ארגנטינו וחוק כלבים מסוכנים
מכיוון שהם משמשים במדינות שונות בקרבות כלבים, בגלל גודלם וחוזקם הרבה, דוגו ארגנטינו נחשבים למסוכנים ונאסרו במספר מדינות, כולל אוסטרליה, איי קיימן, דנמרק, פיג'י, איסלנד, סינגפור ואוקראינה.
בישראל החזקת דוגו ארגנטינאי מחייבת רישיון לפי חוק כלבים מסוכנים ויש כמה מגבלות לפי החוק, מומלץ לבדוק היטב את החוק וכמובן ללמוד על הגזע כדי לדעת האם דוגו ארגנטינו הוא כלב שמתאים לכם ולמשפחתכם.
מגבלות נוספות לפי החוק הן שלא ניתן להרביע, לקנות או למסור כלב מגזע זה אלא תחת מגבלות חמורות ובאישור הווטרינר העירוני.
שאלות נפוצות
האם דוגו ארגנטינו נובח הרבה?
הדוגו הוא לא כלב שמרבה לנבוח, למרות שהוא ניחן בנביחה רועמת, אחידה וקצבית כאשר הוא רוצה להפנות את תשומת הלב למשהו שנראה לו חשוב.
