טוי רוסי או טוי טרייר רוסי
אם אתם אוהבים גזעים קטנים ואפילו זעירים אז כלב טוי רוסי יתאים לכם כמו כפפה ליד. הטוי הרוסי הוא כלב קטן ואנרגטי, ולמרות שיש אנשים שמתבלבלים בינו לבין הצ'יוואווה, אין ביניהם שום קשר דם. מקורו מהטוי טרייר האנגלי, ומסיבות היסטוריות ומדינת מוצאו (רוסיה) מדובר בגזע נדיר יחסית שרק בשנים האחרונות התחיל לצבור יותר פופולריות ולהתפשט בעולם. יש שני זנים: טוי רוסי קצר שיער וטוי רוסי ארוך שיער שפותח מאוחר יותר ונקרא בעבר גם טוי טרייר מוסקבאי. עוד על כך תוכלו לקרוא בהיסטוריה על הגזע המיוחד הזה.
אז אם אתם מחפשים כלב קטן אבל אנרגטי, ידידותי ומלא שמחת חיים שיאהב לבלות אתכם ובזכות גודלו תוכלו לקחת אותו לכל מקום, המשיכו לקרוא כאן ב-alldog כדי לגלות עוד על הטוי טרייר הרוסי והאם הוא הכלב בשבילכם.
טוי רוסי – היסטוריה
למרות השם שלו, אולי תופתעו לגלות ששורשיו הם דווקא באנגליה, או ליתר דיוק בטוי טרייר האנגלי מסביבות המאה ה- 18, אז הגיע הטוי טרייר האנגלי לרוסיה ושבה את ליבם של האריסטוקרטים שם.
במוזיאון הזאולוגי של סט'פטרבורג יש מוצג של טרייר טוי בצבעים שחור-שזוף מסביבות שנת 1720, עם הכיתוב: "כלב טרייר בעל פרווה חלקה בשם ליזטה, היה שייך באופן אישי לפיטר הגדול".
במהלך המאה ה- 18 יובאו הרבה כלבי טרייר טוי אנגלים לרוסיה והם היו ממש אביזר אופנה חיוני לכל איש חברה שכיבד את עצמו.
התפוצה של הגזע גדלה עוד במהלך המאה ה-19 והוא כבר לא כונה טוי טרייר אנגלי אלא טוי טרייר רוסי (רוסקי).
המהפכה הרוסית ב – 1917 הביא לא רק להעלמות האריסטוקרטיה הרוסית אלא גם הביא כמעט להכחדת הגזע ורק לאחר מות סטלין ב- 1953 החלו המאמצים להחיות את הגזע מחדש.
בגלל הבידוד של רוסיה באותה תקופה המגדלים לא יכלו להביא טוי טרייר אנגלים לעזור ברבייה ובשיחזור הגזע, תוסיפו לזה את הנסיבות שהביאו לכמעט הכחדתו והזמן הרב שעבר וכל אלא הביאו לכך שנקבע תקן חדש לטוי טרייר הרוסי, שונה משל הטוי טרייר האנגלי וכך בעצם נוצר באמת גזע חדש ונפרד מהמקור האנגלי.
גור קטן שנולד ב-1958 עם פרווה ארוכה, ששני הוריו היו קצרי שיער היווה את אבות הזן ארוך השיער של הטוי טרייר הרוסי.
ב- 1980 נקבע ששני הזנים האלה: הטוי הרוסי ארוך השיער (שגם נקרא הטוי טרייר המוסקבאי) והטוי הרוסי קצר השיער שייכים לאותו גזע: טוי טרייר רוסי.
בשנת 2006, עם הוספת הגזע לרשימת הכלבים של האיגוד הבינלאומי לכלבים (FCI), הושמטה המילה טרייר משמו וכעת הוא נקרא פשוט טוי רוסי, עם שתי וריאציות: ארוך וקצר שיער.
מעניין לציין שמדובר בגזע נדיר יחסית. הסיבה לכך היא שכגזע רוסי, עד סביבות 1990 כלבים אלה לא היו מוכרים מחוץ לארה"ב בגלל מסך הברזל. גם כיום כלבים אלה נפוצים יותר במזרח אירופה, אך הפופולריות שלהם עולה בהדרגה גם במדינות נוספות כגון ארה"ב, יפן, פינלנד וגם לארצנו הקטנה הגיע הגזע וצובר לו קהל אוהדים.
מאפייני הטוי טרייר הרוסי(פיזית)
הטוי טרייר הרוסי הוא אמנם אחד הגזעים הקטנים ביותר אבל עדיין מדובר בכלב אלגנטי ואנרגטי.
הטוי הרוסי הוא בעל רגליים ארוכות יחסית לגופו עם עצמות עדינות ואישיות מלאת ביטחון.
לטוי הרוסי מבנה מרובע, מה שאומר שהגובה שלו כשמודדים מהחלק הגבוה של הכתפיים שווה לאורך שלו כשמודדים אותו מהחלק הקדמי של בית החזה לישבן.
גובהו הממוצע של הטוי הרוסי הוא בין 20 ל- 28 ס"מ ומשקלו בין 1.2 ל- 3 ק"ג.
הראש שלו קטן יחסית לגוף והבעת פניו היא עירנית וקשובה. עיניו גדולות, עגולות וכהות, מרוחקות זו מזו ומביטות קדימה.
אוזניו גדולות ועומדות.
צווארו ארוך, דק ונישא גבוה.
הזנב שלו ארוך ונישא גבוה גם הוא.
יש שני זנים של טוי רוסי: טוי רוסי ארוך שיער וטוי רוסי קצר שיער.
לטוי קצר השיער יש שיער קצר, צמוד לגוף ומבריק, בלי שכבה תחתונה או קרחות כלשהן.
לטוי ארוך השיער יש שיער באורך בינוני של בין 2 ל- 5 ס"מ, ישר או קצת גלי, הרגליים האחוריות שלו, הזנב והאוזניים מכוסות בשיער פלומתי וארוך עם פרנזים.
מבחינת הפרווה, לטוי טרייר הרוסי שכבה אחת בלבד של פרווה עם מגוון רחב של צבעים כאשר צבע האף, העיניים והעור מסביב לעיניים תואם בד"כ את צבע הפרווה.
הצבעים העיקריים הם חום-אדמדמם, שחור, חום, כחלכל, כחלחל עם שזוף ואפילו שמנת. לפעמיים הצבע אחיד על כל הגוף ולפעמיים יש שילובים כמו למשל חום-אדום ששם צבע הפרווה בגוף בגוון אדום עם קצוות חומים בגוף ובאוזניים.
הטוי הרוסי, לא משנה אם פרוותו ארוכה או קצרה רגיש לחום ולקור.
אופי הטוי הרוסי
במקור הגזע פותח כלוכד עכברושים וכלב שמירה, אך כיום הם משמשים ככלבי משפחה וחברה בלבד למרות שעדיין יש להם את האינטסטיקט של כלב שמירה.
טוי רוסי יכול להיות סנוב עם זרים אך לא תוקפני. עם בני המשפחה לעומת זאת אין חברותי וחם ממנו. מדובר בכלב אנרגטי, מלא שמחת חיים ואינטלגנטי.
הוא יכול להיות חבר של כל בעל חיים שגדל איתו.
הטוי הרוסי הוא כלב סתגלתן שיתאים את עצמו לאורח החיים של המשפחה שבה הוא גדל. הוא לא כלב לגדל בחוץ רחוק מבני משפחתו אליהם הוא נקשר מאוד וחייב להיות קרוב אליהם.
למרות גודלו הזעיר, כמו שהזכרנו מדובר בכלב אנרגטי, מה שאומר שהוא לא הכלב שירצה רק לשכב כל היום. הוא בהחלט ידרוש וזקוק לטיולים ומשחקים, ואז לאחר שהוציא מספיק אנרגיה הוא גם ישמח לנוח על ברככם למנת הפינוקים שלו.
כמו הרבה כלבים קטנים, הוא לא תמיד מודע לגודלו, כך שחשוב לשמור עליו בכל אינטרקציה עם כלבים גדולים יותר.
הטוי הרוסי טוב עם ילדים, אבל שוב, בגלל גודלו הוא פחות מתאים למשפחות עם ילדים קטנים (עד גילאי חמש – שש) שעדיין לא יודעים איך לנהוג בכלב, מה שיכול לגרום לפציעות ואפילו גרוע מכך עם כלב זעיר ושברירי זה.
טיפול בטוי רוסי
טיפוח טוי רוסי
כאשר מדברים על טיפוח ותחזוקת הפרווה צריך להבחין בין הטוי הרוסי קצר וארוך הפרווה.
את הטוי הרוסי ארוך השיער יש להבריש יותר וחשוב לספר במיוחד את הרגליים האחוריות לאורך סביר שלא יפריע לכלב.
הטוי הרוסי קצר השיער צריך פחות הברשה.
כדי שההברשה תעבור בצורה קלה ותהיה חוויה טובה לטוי שלכם ולכם חשוב להרגיל אותו מגיל צעיר להברשה ולעשות זאת בהדרגה ובעדינות תוך שימוש בחיזוקים חיוביים.
ההברשה תעזור למנוע קשרים וגושי שיער וכן תפחית את כמות הנשירה. כמו אצל הרבה גזעים הטוי הרוסי משיר כל השנה אך בצורה מוגברת בעונות המעבר באביב ובסתיו.
מבחינת מקלחת, את הטוי הרוסי ארוך השיער ניתן לרחוץ עם שמפו איכותי לכלבים פעם בחודש, אך את הטוי הרוסי קצר השיער ניתן לרחוץ פחות ולפי הצורך. יש לדאוג לניקיון השיניים ולצחצח לפחות פעם בשבוע.
פעילות גופנית לטוי הרוסי
למרות גודלו הקטן לא מדובר בכלב שירצה לבלות את כל היום על הספה או על ברכיך, הוא אומנם לא בנוי לפעילות גופנית אינטנסיבית, אבל הוא כן צריך טיולים ומשחקים כדי להוציא את המרץ הרב שיש לו.
בגלל צווארו העדין מומלץ לחבר את הרצועה כאשר מטיילים איתו לרתמה ולא לקולר רגיל שיפעיל יותר לחץ על צווארו. כאשר אתם נמצאים בבית מומלץ להוריד את הרתמה כדי שלא תתפס בדברים בבית כאשר הוא מסתובב.
טוי רוסי – אילוף
מדובר בגזע חכם ואילופו יהיה קל יחסית. הוא ישמח ללמוד תרגילים חדשים כדי לרצות את בעליו. הדרך לאלף אותו היא רק באמצעות חיזוקים חיוביים בצורת פינוקים, תשבוחות וליטופים.
הצד של הטרייר שבו אומר שהוא יכול להיות עקשן ולנסות להראות לכם מי הבוס, אך אילוף נכון וחיובי יתגבר על כך בקלות.
למרות גודלו הזעיר הוא מתאים לספורט אגי'ליטי לכלבים, אז אם עוד לא ניסיתם מומלץ לכם לבדוק מה האפשרויות באזור מגורכם, זאת חוויה שלא רק כלבכם יהנה ממנה אלא גם אתם!
כמו עם כל כלב חשוב להתחיל כבר בגיל 8 שבועות את תהליך האילוף ולהתחיל לחשוף אותו לסביבה חיצונית, בתחילה ללא מגע עם כלבים אחרים עד להשלמת החיסונים הנדרשים ולאחר מכן לחשוף אותה בצורה מבוקרת לכלבים, ילדים ואנשים אחרים בכדי שתיגדל להיות כלבה ידידותית, לא ביישנית ולא פחדנית מכל רעש ודבר לא מוכר.
בריאותו של הטוי הרוסי
בדרך כלל מדובר בגזע בריא. תוחלת החיים של הטוי הרוסי היא בין 12 ל- 15 שנה.
עם הטוי הרוסי חשוב לשים לב לכמה דברים:
השמנה. כמו הרבה גזעים זעירים שאינם פעילים בד"כ יתר על המידה השמנת יתר יכולה לקרות במהירות בלי שתשימו לב והיא מסוכנת לבריאות הלב, יכולה לגרום לסכרת ועוד מחלות רבות. לכן חשוב להקפיד על האכלה מבוקרת ופעילות גופנית שחשובה לבריאות הפיזית ולא פחות הנפשית של כלבכם.
נפילה. כמו שכבר הוזכר קודם, לטוי הרוסי עצמות עדינות ושבריריות יחסית וגפיים ארוכות ודקות. נפילה מגובה רב יחסית לגודלו יכולה לגרום לשברים ונזקים אחרים, ולכן חשוב להשגיח עליו ולוודא שהוא לא יכול לקפוץ ממקום גבוה יחסית לגודלו. כלל אצבע יכול להיות שאסור לתת לו לקפוץ מגובה שהוא לא יכול להגיע אליו לבד.
רגישות לחום וקור. בגלל משקלו וממימדי גופו הזעירים ופרוותו בעלת השכבה הבודדת הטוי הרוסי רגיש לחום וקור. בימים הקרים כדאי לבחור לו סוודר מחמם לכלב בגודלו, ובימים חמים לא לקחת אותו לטיולים בשעות החמות ביותר וכמובן לדאוג שתהיה לו אספקת מים זמינה וטרייה בכל עונות השנה.
שיניים. לגבי השיניים, בגזע זה שיני הגור לא תמיד נושרות ולכן ייתכן שיהיה צורך בהוצאתם ע"י וטרינר. אם השיניים לא ינשרו וישארו בפה הם ישארו באותו מקום עם השיניים של הכלב הבוגר מה שיגרום לבעיות דנטליות חמורות. לא אצל כל הטוי הרוסי שיני הגור לא ינשרו ולכן חשוב להיות מודעים ולקחת לביקורות אצל וטרינר כדי לבדוק האם כלבכם צריך התערבות כירוגית בצורת עקירה של שיני הגור שלו.
