דוברמן פינצ'ר

הדוברמן פינצ'ר הוא גזע של כלבי עבודה בגודל בינוני-גדול. מדובר בגזע חזק ואינטליגנטי ביותר עם היסטוריה עשירה ונאמנות מוחלטת לבעליהם. כתוצאה מכך, הפופולריות של הדוברמן גדלה בעשורים האחרונים ברחבי העולם. מבחינה פיזית, כלבים אלו צריכים להוציא הרבה אנרגיות. מדובר בכלב קל יחסית לאילוף שיהיה טוב גם עם ילדים מהמשפחה. דוברמן פינצ'ר הוא ללא ספק כלב בעל יכולות רבות אשר יהווה תוספת נהדרת למשפחות בכל רחבי העולם וגם בישראל.

מבט מהיר על הדוברמן

גובה	זכרים בין 66 ל- 71 ס"מ ונקבות בין 61 ל- 66 ס"מ
משקל	זכרים בין 34 ל- 45 ק"ג ונקבות בין 27 ל- 41 ק"ג
תוחלת חיים	10 - 13 שנים
צבעים סטנדרטיים	שחור חלודה, אדום חלודה, כחול חלודה או וצהוב-בהיר-שזוף (fawn)חלודה
צבעים לא סטנדרטיים	לבן, שחור מלניזמי (מלניזם: כמות גבוהה של פיגמנטים שחורים), אדום מלניזמי, כחול מלניזמי וחום מלניזמי
זני הגזע	דוברמן פינצ'ר אמריקאי, דוברמן אירופאי
מקור	גרמניה (1890)
תכונות אופי	עירני ודרוך, נאמן, חסר פחד, אינטליגנטי, צייתן, קשור למשפחתו

דוברמן – מקורו של הגזע

הדוברמן פינצ'ר נוצר בסביבות 1890 באמצעות גידול סלקטיבי על ידי קרל פרידריך לואי דוברמן, שהיה גובה מיסים, שומר לילה ותופס הכלבים המקומי באפולדה, גרמניה (כן, היה בן-אדם עסוק)

גרמניה הקיסרית באותה תקופה הייתה מקום קשה לגובה מיסים, לואי היה בהחלט יעד בזמן שעשה את סיבוביו בגביית כספי מס מהאזרחים. עבודתו האחרת באותה תקופה לא הייתה קלה בהרבה: שומר לילה שהסתובב בעיירה בלילה, ועזר בשמירת הסדר. בתור לוכד הכלבים המקומי, עם זאת, היתה ללואי גישה למספר רב של גזעי כלבים שונים.

לואי החל בגידול סלקטיבי כדי לייצר כלב הגנה אישי אידיאלי שיוכל ללוות אותו בסיבוביו בעיר בגביית מיסים ולבצע את תפקידו כשומר לילה מקומי. הוא רצה ליצור כלב עם שילוב נכון של אינטליגנציה, מהירות, כוח, סיבולת, אכזריות ונאמנות בלתי מעורערת.

לואי דוברמן החל לערבב גזעי כלבים שונים לכדי קוקטייל של כוח, סיבולת ואינטליגנציה. לפי ארגון כלבי הדוברמן פינצ'ר של אמריקה (DPCA) אין שום תיעוד מדויק באילו גזעים דוברמן השתמש, אך "באופן כללי מקובל כעובדה" ששני גזעים גרמנים מילאו תפקיד מרכזי: הרועה הגרמני כעתיק שנכחד כעת (לא להתבלבל עם גזע הרועה הגרמני המודרני) והפינצ'ר הגרמני. שני כלבים אלה נחשבים גם לאבותיהם של הרוטוויילר והוויימארנר.

עם מותו בשנת 1894, גרמניה כינתה את הגזע שיצר את דוברמן-פינצ'ר לכבודו, אך בשנות הארבעים המילה "פינצ'ר" הושמטה מהשם מכיוון שבגרמנית המשמעות היא "טרייר" מילה שכבר לא ייצגה את הגזע. מדינות אחרות הלכו בעקבותיהן והשמיטו את המילה "פינצ'ר", וכעת רק בארה"ב וקנדה עדיין מכונה הגזע "דוברמן פינצ'ר", כאשר שאר העולם מתייחס לגזע בפשטות כ"דוברמן ".

לדוברמנים היסטוריה ארוכה לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים ככלבי צבא ומשטרה. כיום כמעט כל העבודות שמילאו בעבר כלבי הדוברמן הוטלו על כלבי הרועה הגרמני, המלינואה בלגית או הרועה ההולנדי, אך הדוברמן עדיין משמש ככלב שמירה והגנה למשפחות ובמדינות שונות יש אף חברות שמתמחות באילוף כלבי דוברמן ככלבי שמירה, כלבים שנמכרים לאחר מכן באלפי דולרים למשפחות ואנשים שידם משגת והם צריכים סוג זה של הגנה.

הגזע הוכר על ידי מועדון המלונה האמריקני בשנת 1908, והוא עדיין אחד הגזעים הפופולריים ביותר בארה"ב.

הסוגים השונים של כלב הדוברמן

נכון לעכשיו, ישנן שתי וריאציות של הגזע. הדוברמן האירופי והדוברמן פינצ'ר האמריקאי. הגזע התפצל לשני זנים אלה ככל הנראה בגלל גורמים רבים. מרבית המומחים מציינים את דרישות רישום הרבייה ותהליכי האישור הקפדניים באירופה מצד אחד והדגש על הרבייה של כלבי ראווה בארצות הברית מצד שני כסיבות העיקריות לפיצול זה בגזע. בעוד שמאמר זה מתמקד בדוברמן פינצ'ר האמריקאי, חשוב להזכיר את ההבדלים בין שתי הווריאציות, במיוחד תוך כדי דיון על ההרכב הגנטי שלהם.

הדוברמן האירופי

הדוברמן האירופי קרוב הרבה יותר מבחינה גנטית למקור הגזע שיצר לואי דוברמן. כלבים אלה הם כלב עבודה קומפקטי ושרירי. יש להם צווארים עבים, חזה רחב וצורה קצת יותר מסיבית לראש וללוע. דוברמנים אירופאים שוקלים בדרך כלל יותר מעמיתיהם האמריקאים.

פיקוח קפדני באירופה סביב גידול והרביית הדוברמן סייע בשמירה על התכונות הגופניות של הגזע קרוב מאוד למתואר בתקן הגזע של FCI (ארגון הכלבים הבינלאומי שבין השאר גם ישראל/הרבה מדינות בדרום ומרכז אמריקה חברות בו).

הדוברמן פינצ'ר האמריקאי

הדוברמן האמריקאי הוא כלב אלגנטי יותר למראה עם גוף ארוך, צוואר ארוך יותר ומסת שריר פחות נראית מהגרסה האירופית. בדרך כלל יש להם גם חזה פחות בולט, צורת הראש חלקה יותר ומבנה העצם דק יותר בחוטם.

התכונות הגופניות של הגרסה האמריקאית התפתחו ככל הנראה עקב דגש מוגבר בארצות הברית על כלבי ראווה. הזוכים בתארים בתחרויות בארה"ב המשיכו לייצר עוד צאצאים, מה שאומר שעם הזמן הדוברמן הפך אלגנטי יותר למראה. את התכונות האידיאליות של הדוברמן פינצ'ר האמריקאי ניתן למצוא בתקן הגזע של AKC (ארגון הכלבים האמריקאי).

מאפייני הדוברמן (פיזית)

לדוברמן פינצ'ר תכונות פיזיות רבות ההופכות את אותו לגזע אלגנטי מצד אחד ובעל יכולת גופניות יוצאות דופן מצד שני. בעוד שרבים רואים בדוברמן גזע השייך לכלבים הגדולים, הם מסווגים טכנית ככלבים בינוניים. יש להם גוף שרירי בעל קווים אלגנטיים, הליכה עוצמתית, גמישות, זריזות ובכלל מראה מרשים.

גובה דוברמן זכר: 68 – 72 ס"מ

גובה דוברמן נקבה: 63 – 68 ס"מ

משקל דוברמן זכר: 40 – 45 ק"ג

משקל דוברמן נקבה: 32 – 35 ק"ג

פרווה: לדוברמן שכבה אחת של שערות חלקות, קצרות ועבות, המונחות קרוב זו לזו, ומהוות שכבה אחת. לחלקם שכבת פרווה תחתונה באזור הצוואר.

הראש של הדוברמן נראה במבט מקדימה ומלמעלה כמו יתד קהה. צידי הראש לא בולטים לצדדים.

לדוברמן עיני שקד עם הבעה אנרגטית.

האוזניים של הבולדוג ממוקמות גבוה ונישאות זקופות, והן ארוכות ביחס לראש. יש מדינות רבות ששם יש נוהג לקצץ את אוזניו של הבולדוג כשהוא בסביבות 7 עד 9 שבועות, כמו למשל בארה"ב, אך מצד שני נוהג זה נחשב לא חוקי במדינות רבות. בארץ אסור לקצץ אוזניים או זנבות ללא הצדקה רפואית, ומי שעושה זאת צפוי לקנס של עשרות אלפי שקלים.

צווארו של הדוברמן שרירי, נישא בגאווה ומקושת. אורך הצוואר פרופורציונלי לגוף ולראש.

הזנב הטבעי של הבולדוג הוא די ארוך, אך כמו עם האוזניים יש מקומות רבים שבהם נהוג לקצץ את זנבו. בהרבה מדינות הפרקטיקה הנ"ל היא לא חוקית, אך עדיין יש מדינות בהם זה חוקי ומקובל כמו למשל בארה"ב, רוסיה ויפן. בישראל קיצוץ זנב לכלב היא עבירה עם עונשים וקנסות כבדים.

נְשִׁיכָה :השיניים מתאחדות בנגיסת מספריים. יש 22 שיניים בלסת התחתונה ו -20 שיניים בלסת העליונה.

צבעים של דוברמן פינצ'ר: שחור הוא הצבע הנפוץ ביותר, ואחריו אדום, כחול וצהוב-בהיר-שזוף  (fawn) חלודה. גרסאות אלה מלוות בסימונים בצבע חלודה על כל ארבע הרגליים, מתחת לזנב, בית החזה, הגרון, החוטם ומעל כל עין. לחלק מהכלבים יש כתם לבן קטן על החזה.

אופי הדוברמן פינצ'ר

כלב סופר אינטליגנטי וסופר פעיל – זה מה שאתה מקבל כשאתה מגדל דוברמן. אתה מקבל גם כלב נאמן מאוד, אמין, שובב ואוהב עם המשפחה. הם מגינים טבעיים שלא יהססו לפעול כאשר הם חושבים שמשפחתם מאוימת, אך הם אינם תוקפניים ללא סיבה.

לדוברמן לוקח זמן להתבגר. הם נשארים גורים מבחינה מנטלית עד גיל שלוש, ארבע שנים.

כמובן שאי אפשר לדבר על האופי של הדוברמן מבלי לדבר על המוניטין שלהם ככלבים שיש להזהר מהם.

אלה שאינם מכירים אותם מפחדים מהם, והסטריאוטיפים על הגזע הם שבמדובר בכלבים תוקפניים ומרושעים ביותר.

נכון, מדובר בגזע שנולד ככלב שמירה ויש לו יכולות פיזיות מרשימות, אבל הדוברמן הוא בדרך כלל כלב עדין, פקח ואוהב. הם לא הולכים לחפש צרות, אבל הם חסרי פחד ויגנו על משפחתם וביתם מפני כל דבר שהם תופסים כסכנה.

הדוברמן נהנה להיות חלק ממשפחה. הם אוהבים להיות קרובים לאלה שהם אוהבים, וכשהאהבה הזו קיימת, הם מגן טבעי. הם אמינים עם ילדי משפחתם, חבריהם ואורחיהם כל עוד מתייחסים אליהם בחביבות.

מי שמכיר אותם אומר שדוברמן שנעשתה לו סוציאליזציה כמו שצריך הוא חיית מחמד ובן לוויה מצוין, מתאים למשפחות עם כלבים אחרים, עדין עם ילדים צעירים, ובסך הכל בן משפחה נאמן ומסור.

בגלל הקשר העמוק שהם חשים למשפחתם, בדרך כלל מכנים את הדוברמנים "כלבי סקוטש", שירצו תמיד להיצמד לצידך. לכן, הם יכולים לפתח חרדת פרידה אם הם נשארים לבד זמן רב מדי. הכנה ותכנון הינם מכריעים במניעת חרדת פרידה. זה כולל הקדשת זמן לאילוף כדי שירגיש בנוח בזמן שהוא לבד בבית, ויצירת מרחבים בטוחים בבית שלך שבהם הכלב שלך יכול לנוח ולהירגע כשאתה עוזב ליום.

אילוף כלב הדוברמן

דוברמנים הם כלבים אינטליגנטים מאוד, נאמנים מאוד ואמיצים. בגלל ההיסטוריה שלהם ככלבי שמירה, הם צריכים בעלים סבלניים שיתמסרו לאילוף שלהם.

הדוברמן אוהב להיות עסוק, פיזית ונפשית. הם לומדים במהירות, וקלים לאילוף. מכיוון שהם לומדים כל כך מהר, זה מאתגר ללמד אותם כל הזמן דברים חדשים ומעניינים. לפעמים יש להם רעיונות משלהם לגבי אופן הביצוע של התרגילים, אם כי בדרך כלל הם לא עקשנים מדי עם בעלים שמספק מנהיגות עקבית וחיובית.

דוברמן זקוק לעקביות בלוח הזמנים שלהם ונמצא במיטבו כאשר מציעים לו הרבה תשומת לב ואימוני חיזוק חיובי ממשפחתם. חשוב להתחיל לאמן ולעשות סוציאליזציה לדוברמן כשהוא עדיין גור.

אילוף כלוב שנעשה נכון חשוב מאוד במיוחד עם גורים. צריך לזכור שהכלוב הוא לא מקום לעונש אלא לביטחון. חשוב לעבוד איתם כדי לראות בזה מקום בטוח. בנו את ההיכרות הזו לכלוב כדי שלא יתעצבנו או יסבלו מחרדת נטישה כשאתם עוזבים.

 לא כל הכלבים נהנים להישאר בכלוב, ואין להשאיר כלב בכלוב יותר מארבע שעות בכל פעם – והגזע הפעיל מאוד הזה אינו יוצא מן הכלל. אם החלטתם שכלוב יועיל לדוברמן שלכם, ודאו שהוא מתאים ונוח להם.

לסיכום חלק זה, מדובר בכלב שחשוב להשקיע בו זמן ואנרגיה באילוף נכון במיוחד בשנה הראשונה. בזכות התכונות שלו תוכלו להגיע להישגים מרשימים מבחינה זו ובתמורה תקבלו כלב משפחתי ממושמע שכל דקה איתו תהיה חוויה כיפית.

טיפוח כלב הדוברמן

חדשות טובות לבעלי דוברמנים או לכאלה שרוצים לגדל אחד: הם גודלו במיוחד עם פרווה שמצריכה תחזוקה נמוכה. למרבה המזל עבור בעליהם, פירוש הדבר שפרוותם הקצרה צריכה מעט מאוד טיפוח.

הברשה פעם בשבוע בערך, רחצה לפי הצורך, טיפולי שיניים, ציפורניים ובדיקת אוזניים צריכים להיות כל מה שדוברמן זקוק לו.

פעילות גופנית לדוברמן

בעולם מושלם, לדוברמן שלכם תהיה חצר אחורית מגודרת לשחק ולהתאמן בה. עם זאת, מה שהם הכי רוצים זה להיות סביב משפחותיהם, כך שדוברמן יוכל להתאים את עצמו גם למגורים בדירה.

הדוברמנים הם בהחלט לא בטטת כורסה, הם זן בעל אנרגיה גבוהה, שצריכים הרבה הזדמנויות להתרוצץ ולהיות פעילים.

ריצה טובה או משחק נמרץ בשילוב טיול הרחה שכונתי (טיול עם הרבה אפשרויות לתת לכלב לעצור ולרחרח), או פעילויות מעוררות אחרות נדרשות כדי לשמור עליו מאושר – ולמנוע מכל מיני שכנים נרגנים מלמטה לשמוע אותו קופץ מסביב כל היום.

הוא גם ישמח להשתתף בשיעורי זריזות, עבודת אף או תחרויות כדור זבוב. אם הצרכים הגופניים והנפשיים שלהם אינם מסופקים, דוברמן יכול לעלות במשקל במהירות יחסית, מה שעלול להוביל לדאגות בריאותיות, למתח וחרדה.

בריאותו של הדוברמן

אורך החיים הממוצע של דוברמן הוא 10-13 שנים, וכמו בכל גזעי הכלבים, ישנן בעיות בריאותיות מסוימות שתצטרכו לפקוח עליהן. דיספלסיה של מפרק הירך היא אחת הסוגיות הנפוצות ביותר שעמה דוברמן מתמודד, על פי ה- DPCA. עליכם לבדוק גם את הלב ואת בלוטת התריס. דאגה נפוצה נוספת לדוברמן היא נפיחות, בעיה במערכת העיכול שעלולה להתרחש בכל נקודה בחיי הכלב ונושאת כ- 50 אחוזי תמותה. בעלי דוברמן פינצ'ר צריכים להכיר את הסימפטומים של נפיחות ולדבר עם הווטרינר שלהם על דרכים לסייע במניעתה.

"מחלת פון וילברנד" יכולה להיות גם בעיה". מדובר בבעיה של קרישת דם שעלולה לקרות לכלבי דוברמן במיוחד כשהם מזדקנים.

לפני הבאת דוברמן הביתה, על המגדל לבצע את כל בדיקות הבריאות המומלצות לגזע, בארץ המידע הנ"ל פחות זמין וניתן לקבל יותר מידע מאגודת מגדלי הדוברמנים הישראלית. אם אתה מאמץ דוברמן, בקש את כל המידע הבריאותי הזמין.

שאלות נפוצות

לסיכום, האם הדוברמן הוא הכלב בשבילכם?

אין ספק שהשם הרע שיצא לכלבי הדוברמן ככלבים אגרסיביים ותוקפניים הוא לא הוגן ולא נכון. כמו כל כלב גם אצל כלבי הדוברמן הכל תלוי באילוף ובחינוך שלו. אבל אין ספק שמדובר בכלב שנוצר בכדי להגן על בעליו והוא עושה זאת בצורה הטובה ביותר.

אז אם אתם מחפשים כלב שמירה והגנה שיהיה גם כלב משפחה אוהב ונאמן אז אין ספק שהדוברמן יכול להיות בחירה מעולה. כדי שדוברמן יהיה בן המשפחה הנאמן, האוהב והמגן שהוא נוצר להיות חשוב שיהיו לו בעלים שיש לו את הזמן והיכולת לאלף את כלבו בצורה עקבית מגיל צעיר.

הדוברמן החכם והנאמן ילמד במהירות כל מה שתלמדו אותו.

אם יש לכם חצר מגודרת היטב הדוברמן יותר מישמח, אבל הוא יכול להתאים גם למשפחות שגרות בדירות, כל עוד מספקים לו מספיק הזדמנויות להוציא את האנרגיה הרבה שיש לו ומאתגרים אותו מבחינה שכלית עם משחקים ותרגילים. אז לעומת זאת אם אתם מחפשים כלב שישמח להעביר את רוב זמנו על הספה לידכם ולא כ"כ אוהב פעילות גופנית אז הדוברמן הוא לא הכלב בשבילכם.

חשוב לקחת בחשבון שמדובר בכלב גדול ולכן כלב שיאכל יותר כך שיש לקחת זאת בחשבון מבחינת עלות כספית. אוכל לא איכותי יגרום לבעיות בריאותיות ולכן עדיף להמנע מכך.

הדוברמן הוא אחד מהגזעים החכמים ביותר אבל עדיין זקוק לאילוף, אם אתם אוהבים זאת ומוכנים להקדיש זמן ניכר לאילוף כלבכם, במיוחד בשנה הראשונה לחייו, אז הדוברמן יהיה התלמיד המצטיין.

מצד שני, בזכות פרוותם הקצרה הם לא דורשים הרבה טיפוח וטיפול מבחינה זאת.

מבחינה בריאותית מדובר בגזע בריא יחסית אך עדיין מומלץ לבקש את כל אישורי הבריאות מהמגדל, ולשקול ביטוח בריאות לכלבים.

כמו עם כל כלב, גם לפני שחושבים לאמץ דוברמן חשוב שתעשו את המחקר שלכם בכדי לוודא שאתם מתאימים זה לזה.